ע"מ 2368/15 חסן עדנאן נמר אלמשאעלה נ' התביעה הצבאית
|
ע"מ בית המשפט הצבאי לערעורים |
2368-15
29.7.2015 |
|
בפני המשנה לנשיא: סא"ל צבי לקח |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
העורר: חסן עדנאן נמר אלמשאעלה עו"ד מחמד שדפאן |
המשיבה: התביעה הצבאית עו"ד סגן נתנאל יעקב-חי |
| החלטה | |
ביום 2.7.15 נהג העורר ברכב מסוג רנו לכיוון נחלין, ללא רישיון רכב בתוקף. רכב משטרתי סימן לו לעצור לצורך בדיקה. בתגובה, החל העורר להאיץ, נסע במהירות מופרזת תוך "זגזוג" בין הנתיבים, כשהוא מנסה לגרום לניידת המשטרה לסטות מהכביש. נסיעתו של העורר הסתיימה לאחר שרכבו התנגש במעקה הבטיחות בכביש. בקשת התביעה למעצרו של העורר עד תום ההליכים התקבלה בבית משפט קמא, ומכאן הערר שלפניי.
אין מחלוקת ממשית על קיומן של ראיות לכאורה. גם העורר עצמו הודה בחקירתו כי כאשר סימנו לו השוטרים לעצור, "שבר" את ההגה לכיוונם והחל לברוח, והוא מודה כי "השתולל בכביש" וכי רק בפיתול האחרון בכביש רכבו החליק והוא נעצר.
לטענת הסניגור, אין חשש ממשי להימלטות מאימת הדין, שכן מדובר בתיק תעבורה במהותו, בודאי לא על רקע בטחוני, וניתן לפיכך להסתפק בערבות צד ג' וערבות עצמית. עוד ציין הסניגור כי העורר הינו המפרנס היחיד למשפחתו ומעצרו יפגע בהם.
התביעה השיבה כי במקרה זה הנסיבות מלמדות על חשש משמעותי מאוד להימלטות מאימת הדין: הסיבה בגינה ביקש העורר לברוח מהשוטרים היה חששו כי רכבו יוחרם, קל וחומר כי הדבר מלמד על חשש גדול יותר להימלטות כאשר עליו לתת את הדין בגין עבירות חמורות יותר; העורר ניסה לנגח את הניידת על מנת למנוע את מעצרו, ולא היסס לסכן את חיי השוטרים כדי למלט את עצמו; המרדף הפסיק לא ביוזמתו של העורר אלא בשל העובדה כי נתקע במעקה הבטיחות הכביש. לנוכח זאת ביקשה התביעה לדחות את הערר.
דיון והכרעה
המקרה שלפניי מצביע על מסוכנות ועל חשש משמעותי להימלטות מאימת הדין. מחומר הראיות לכאורה עולה בבירור, שעל מנת להתחמק מבדיקה משטרתית, פעל העורר באופן שסיכן בבירור את חיי השוטרים והנוסעים בכביש. הוא החל את מסעו המסוכן, כפי שהודה בחקירתו, בכך "ששבר" את ההגה לכיוון הניידת – מעשה שמטרתו הסטת רכב המשטרה מהכביש ושיכול היה לגרום לתאונה קשה. לאחר מכן המשיך במהירות מופרזת תוך שהוא עובר בין הנתיבים בצורה פרועה. מסע ההשתוללות שלו בכביש הופסק לא מיוזמתו, אלא בשל העובדה שרכבו החליק בעיקול ונתקע במעקה הבטיחות.
נסיבות האירוע הינן חמורות ביותר ומלמדות על מסוכנות מובהקת מצידו של העורר. ניתן להסיק מהם זלזול מופגן בחוק, באוכפי החוק ובחיי אדם (ראו ע"מ 1616/13 התביעה הצבאית נ' עווד (פורסם בנבו, 4.6.2013)). הן מלמדות גם על חשש ממשי להימלטות מאימת הדין, שכן אם על מנת להימנע מבדיקה משטרתית סיכן העורר חיי נוסעים בכביש, ניתן רק לשער מה יהיה מוכן לעשות על מנת למלט עצמו מעונש (ראו ע"מ 1169/15 התביעה הצבאית נ' עמלה (פורסם בנבו, 1.2.2015)).
בנסיבות האמורות אינני סבור כי חלופת מעצר תוכל לאיין את השילוב של מסוכנות והחשש להימלטות מאימת הדין (השוו ע"מ 1613/15 התביעה הצבאית נ' צלאח אלדין (פורסם בנבו, 16.4.2015)), ועל כן אני דוחה את הערר.
ניתנה היום, 29 ביולי 2015, י"ג באב התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.
_________________
המשנה לנשיא
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|