ע"מ 2351/15 חמזה איוב חליל אלמשני נ' התביעה הצבאית

ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי ביהודה (בפני כב' השופט רס"ן חיים בלילטי)

בתיק מיום 23.07.15

(הערר נדחה)

ערעור זה הוגש על החלטת ביהמ"ש קמא, מקום בו נתבקשה הארכת מעצרו של המערער, ב-15 ימים נוספים, לצורכי חקירה.

בביהמ"ש דלמטה, ביקש הסנגור לחקור את חוקרת המשטרה, שבחקירתה אישרה כי המערער נחקר 7 פעמים מאז הדיון הקודם.

בסופו של יום, לא נעתר ביהמ"ש קמא לבקשה להארכת המעצר ב-15 ימים, ולאחר ששמע את טענות הצדדים ועיין בחומר החקירה, מצא בסיס לקיומו של חשד סביר, בצד התפתחות שראה בחקירת המערער, ומשום אלה, ראה הצדק להמשך המעצר, כדי לברר את החשדות האמורים.

בנסיבות הללו, האריך ביהמ"ש קמא את מעצר המערער, כדי שבעה ימים, עד ליום 29.07.15.

היום, בדיון שבפניי, חזר הסנגור על הודעת הערעור שהגיש, שלפיה, במילים קצרות, אין ולא היה הצדק להארכת מעצרו של המערער.

לטענת הסנגור, נחקר המערער, במעצרו האחרון, משך כל יום 8 שעות, וחרף הכחשותיו, נעשה ניסיון לקשר אותו לאנשים ולחשדות שאין הוא מעורב בהם.

מאחר ועברו של המערער שבפנינו נקי, אף אין הוא מופלל על ידי אחרים, התבקשנו להורות על סיום החקירה ולשחרר את המערער בתנאים מגבילים, כפי שנמצא לנכון.

התובע הצבאי לא היה בדעת הסנגור, באשר לדבריו, לא רק שהיה הצדק להארכת מעצרו של המערער, אלא שהצדק זה ראוי היה שימצא ביטוי לתקופה ארוכה יותר.

לדעת התובע, החומר אשר נאסף עד כה, מלמד על חשדות חמורים, הנדרשים לבירור עד תום, ומאחר והחוקרים מנצלים את כל ימי המעצר לחקירה אינטנסיבית, אשר לא תמה, מן הראוי שלא לקבל את דברי הסנגור ולדחות ערעור זה.

בנסיבות האמורות לעיל, ולאחר משמע באי כוח הצדדים, בחנתי היטב את פרטיכל הדיון בביהמ"ש קמא, כמו גם את החלטת ביהמ"ש, אשר הורתה כאמור על הארכת מעצרו של המערער.

במבחן התנהלות ההליכים בתיק, עליי לומר כאן, והסנגור המלומד אף הודה בכך, כי דווקא חקירתו של המערער משך שעות מדי יום, נראית לי ראויה לעניין התנהלות ההליכים, ובמקרה זה, כפי שעולה מהחומר שבתיק, התנהלו הליכים אלה בקצב סביר.

היה ברור לי, ממקרא הדברים, כי לצורך מתן החלטה ראויה וצודקת, אינני יכול להסתפק בדברים שקראתי ושמעתי, ולא היה מנוס מנבירה בחומר החקירה החסוי.

ואכן, ממקרא החומר החסוי, עולה כי אין להקל ראש בחשדות המיוחסים למערער, ואם אלה מצדיקים חקירות נוספות, יש למצות אותן עד תום.

בנסיבות האמורות לעיל, אינני רואה להתערב בהחלטת ביהמ"ש קמא ומשום זאת, נדחה ערעור זה.