ע"מ 2349/15 מוהנד מחמוד אבראהים מרעי נ' התביעה הצבאית

ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי בשומרון (בפני כב' השופטת רס"ן אבישג אגמי מרדכי)

בתיק מיום 23.07.15

(הערר נדחה)

העורר עצור לצורך חקירה מאז 12/7/15, בחשד שיידה אבנים מרכב נוסע לעבר כלי רכב ישראלים.

בתום דיון המעצר האחרון בעניינו של העורר, אישרה כב' השופטת רס"ן אבישג אגמי-מרדכי להמשיך להחזיק את העורר במעצר למשך 8 ימים, המסתיימים ב-30/7/15. הנימוקים להחלטה היו: יש תשתית ראייתית המספיקה לשלב זה, יש חשד סביר לביצוע עבירות חמורות, החקירה התקדמה והתפתחה, ויש עדיין פעולות חקירה שמחייבות מעצר.

על החלטה זו הוגש ערר מטעם ההגנה.

בדיון בערר טען הסנגור תחילה, כי במהלך הדיון האחרון במעצר לא ניתנו לו תשובות מספקות לשאלות שונות, כמו למשל השאלה אם יש חשד שקיימים מעורבים נוספים. זאת, למרות שהתשובות לא סיכנו את החקירה. החוקר השיב למרבית השאלות בהפניה למידע החסוי, והדבר למעשה מייתר את הדיון במעצר ואת נוכחות הסנגור. עוד טען הסנגור, כי לאחר שהעורר מסר גרסתו לחוקרים, ובהיעדר התפתחויות בחקירה, אין עוד הצדקה להמשך החקירה והמעצר. המשך החזקתו של העורר במעצר ימים רבים מגדילה את החשש שמא יאולץ למסור הודאה שקרית בדברים שלא עשה.

מנגד טען התובע, כי פרוטוקול הדיון בבית המשפט קמא מלמד, שמרבית שאלותיו של הסנגור נענו באופן ענייני ומלא. עוד טען, כי בחקירתו של העורר חלה התפתחות והיא מצדיקה את המשך החקירה והמעצר, לשם מיצוי כל אפיקי החקירה. ימי המעצר נוצלו היטב ויש להתיר לחוקרים להשלים את החקירה. השופטת קמא התירה רק כמחצית מימי המעצר שביקשו החוקרים, ואין סיבה לקצר תקופה זו עוד יותר.

במהלך הדיון הפניתי מספר שאלות לתובע, על בקשת המעצר ועל ההתפתחויות שחלו בחקירה מאז הדיון בבית המשפט קמא.

תחילה אתייחס בקצרה לטענות הסנגור, כי בדיון בערכאה הראשונה שאלותיו לא נענו לגופו של עניין, אלא באמירה כי התשובה מצויה במידע החסוי שבידי השופט. פרוטוקול הדיון מלמד, כי רובן המכריע של שאלות ההגנה נענו באופן ענייני ומפורט יחסית. שאלות אחדות אכן נענו בהפניה למידע חסוי, אך ניכר שהשופטת קמא בחנה היטב את החשש, שמא תשובה מפורטת תפגע בחקירה, ואף נתנה ביטוי לכך בהחלטת ביניים מנומקת. לא ראיתי סיבה להתערב בכך.

עיינתי במידע החסוי הקיים, בראיות שנאספו ובתוכנית החקירה. נגד העורר חשד למעורבות בעבירה חמורה ומסוכנת, של השלכת אבנים מרכב נוסע לעבר רכב אחר. העורר הודה בביצוע חלק מן המעשים ויש אינטרס ציבורי כבד משקל למצות את החקירה, כדי לוודא אם אכן עשה את המעשה, ואם הוא קשור למעשים מסוכנים נוספים.

דוח החקירה שהוצג בפניי מלמד, כי החוקרים משקיעים מחשבה ומשאבים ניכרים בחקירה, בניסיון להתגבר על מכשלות שונות שבדרכם. לוח הזמנים ותוכנית המשך החקירה שהוצגו אמנם לא היו עדכניים, אך התובע השלים בעל פה את הפרטים שחסרו בה.

מצאתי כי יש עדיין הצדקה להמשך החקירה בתנאי מעצר, וכי תקופת המעצר שאישרה השופטת קמא מאוזנת נוכח חומרת החשדות והסיכוי להתקדם בחקירה.

הערר נדחה.

ניתנה היום, 27 ביולי 2015, י"א באב התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.