ע"מ 2222/15 מונא תופיק אחמד ערמאן נ' התביעה הצבאית

ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי בשומרון (בפני כב' השופטת רס"ן אבישג אגמי מרדכי)

בתיק מס' 1848/15 מיום 01.07.15

(הערר נדחה)

העוררת מואשמת בסיוע למימון טרור בהיקפים משמעותיים הנאמדים בכ-150,000 דולר. ביום 25.6.15 דחיתי את הערר שהוגש על ידי העוררת נגד החלטת בית משפט קמא לעוצרה עד תום ההליכים המשפטיים נגדה (ע"מ 2098/15).

זמן קצר לאחר מתן החלטתי, הוגשה על ידי העוררת בקשה לעיון חוזר בשאלת מעצרה בבית משפט קמא. לטענת ההגנה, הנסיבה החדשה במקרה זה הינה החשש להימשכות משמעותית של ההליכים, מאחר שהתביעה טרם הוציאה תעודת חיסיון בתיק. בית משפט קמא דחה ביום 1.7.15 את הבקשה לעיון חוזר, לאחר שקבע כי גם אם ראוי היה שתעודת החיסיון תועבר קודם לכן, הרי בשים לב למהות האישומים ולמסוכנותה של העוררת, אין מקום לאיזון חדש בשאלת מעצרה.

בערר שהוגש נטען כי העובדה שלא הוצאה תעודת חיסיון במועד, מטה את הכף היום לטובת שחרורה של העוררת. הסניגור הציע כי העוררת תשוחרר למעצר בית באזור C, וכן יופקדו ערבויות מתאימות. לטענתו, קיומה של ערובה אפקטיבית היום, מהווה נסיבה חדשה נוספת, שיש בה גם כדי להוות עילה נוספת לעיון חוזר והיא כשלעצמה מצדיקה את שחרורה של העוררת.

התביעה ציינה כי בית משפט קמא קצב לתביעה מועד להגשת תעודת החיסיון – מועד בו עמדה התביעה, וכיום (בעת הדיון בערר), כבר ישנה תעודת חיסיון חתומה. בנוסף נטען כי ההחלטה בערר הקודם שהגישה ההגנה ניתנה לא מכבר, ואין בתקופה הקצרה שחלפה כדי לשנות את המסקנות בדבר מסוכנותה של העוררת ומחויבותה לארגון החמאס, ומכאן כי יש לדחות את הערר.

דיון והכרעה

על מעשיה החמורים של העוררת, ועל המסוכנות הנשקפת ממנה עמדתי בהחלטתי הקודמת בעניינה. החלטה זו ניתנה ביום 25.6.15. מאז חלף פרק זמן שאינו עולה על חודש ימים.

ההגנה ביקשה לטעון כי קיימת הצדקה לעיון חוזר לנוכח קיומה של חלופה קונקרטית באזור בשליטה ביטחונית ישראלית, וכן לנוכח משך הזמן הצפוי להליך בשל אי הוצאת תעודת חיסיון.

אין בטענות האמורות כדי להצדיק עיון חוזר בהחלטת המעצר. באשר לחלופה המוצעת – זו כבר הוצעה על ידי ההגנה בעת הדיון בערר הקודם בעניינה של העוררת ונדחתה. העלאתה שוב של אותה הטענה שנדחתה, אינה מהווה עילה לעיון חוזר, וכאמור, הטעמים לדחייתה לגופו של עניין יפים גם היום, משלא חלף פרק זמן משמעותי מאז ההחלטה הקודמת.

באשר לטענה בדבר חלוף הזמן, הרי שגם לטענה זו אין בסיס ממשי. ההחלטה בערר ניתנה לפני זמן קצר. מאז החלטה זו לא חלף פרק זמן משמעותי. הנימוק המרכזי לטענה בדבר התמשכות הליכים אפשרית היה נושא אי הוצאתה של תעודת חיסיון במועד. מאז שהועלתה טענה זו, עניין זה בא על תיקונו, וכיום ישנה תעודת חיסיון חתומה. מכאן כי לא ניתן להצביע על התמשכות הליכים משמעותית בשלב זה.

אשר על כן, ובהעדר בסיס לעיון חוזר, הערר נדחה.

ניתנה היום, 23 ביולי 2015, ז' באב התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.