נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של יידוי חפץ מבעיר. בהתאם לעובדות המפורטות בכתב האישום, במרץ 2014 יצא יחד עם חבריו במטרה להשליך בקבוקי תבערה לעבר עמדת צה"ל בסמוך לגשר חלחול. כשהגיעו למקום, יידו בקבוקי תבערה שהכינו מראש לעבר עמדת צה"ל. חלק מהבקבוקים פגעו והתלקחו.

הערר שלפניי מכוון נגד החלטת בית משפט קמא שהורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. לטענת הסניגור, הראיות הקיימות בתיק אינם מספיקות לצורך הקביעה בדבר קיום ראיות לכאורה. לטענתו, העורר אמנם הופלל בידי אחרים, אולם המדובר באמרות שיש ביניהן סתירות משמעותיות, ועל כן, לא ניתן להסתמך עליהן לצורך קביעת קיומן של ראיות לכאורה בעוצמה הנדרשת למעצר עד תום ההליכים.

התביעה השיבה כי כתב האישום נסמך על עדויותיהם של שני עדים, שנטלו חלק באירוע יחד עם העורר ומפלילים אותו בביצוע העבירה יחד איתם. אם ישנן סתירות מעטות, הרי אין הן משמעותיות ואין בהן כדי לגרוע מההפללות או ממשקלן בשלב לכאורי זה.

דיון והכרעה

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לשאלת קיומן של ראיות לכאורה. דומה כי גם הסניגור לא חלק כי במידה שקיימות ראיות לכאורה, המדובר במעשה חמור במיוחד המלמד על מסוכנות המצדיקה מעצר ללא חלופה.

הראיות המרכזיות במקרה זה הינן עדויותיהם של שניים, המתארים אירוע שהתרחש במרץ 2014, במהלכו קבוצה גדולה של אנשים הגיעה בשני כלי רכב בסמוך לעמדת צה"ל ויידו לעברה בקבוקי תבערה.

על פי עדותו של אסלאם אל באו, בחודש מרץ 2014 בשעות הלילה, בין 22:00 ל-00:00, הגיע אחיו וסיפר לו כי הבחורים מוכנים לזריקת בקבוקי תבערה. לדבריו הם היו תשעה סך הכל, ונסעו בשני כלי רכב, האחד מהם רכב מסוג גולף, והשני רכב גדול יותר, עם 7 מקומות, בצבע כחול או ירוק. אסלאם מסר כי הוא היה ברכב אחד עם עוד שלושה, ואילו העורר היה ברכב השני עם עוד ארבעה. בקבוקי התבערה היו ברכב בו היה העורר. יש לומר כי הוא מזהה את העורר לא רק בשמו ובגילו, אלא גם מציין כי העורר עובד בהשכרת ציוד לחתונות – עובדה שהעורר אישר בחקירתו שלו – וגם מזהה אותו בתמונה. הם התחילו בנסיעה וכשהגיעו לעמדת פילבוקס סמוך לגשר חלחול ירדו מהרכבים, הדליקו את בקבוקי התבערה ויידו לעבר העמדה. לדבריו, כולם יידו בקת"בים למעט אחד בשם אחמד מנצור שנשאר ברכב. חלק מהבקבוקים פגעו והתלקחו.

העד הנוסף המתייחס לאירוע הינו אנס אבו ריאן. לדבריו, בחודשים הראשונים של שנת 2014, יצא יחד עם קבוצה בשני רכבים לעבר עמדת הפילבוקס בסמוך לגשר חלחול. אחד מכלי הרכב היה מסוג גולף, והשני טנדר ניסן בצבע כחול. כשהגיעו למקום יצאו ויידו בקבוקי תבערה, למעט אחמד מנצור שנשאר ברכב. יש לומר כי העד אינו מפליל את העורר באמרתו הראשונה, ומוסר שמות רק חלק מאותם תשעה באותה אמרה, אולם באמרה נוספת הוא מציין כי העורר נטל חלק באירוע וגם מזהה אותו בתמונה. 

עד שלישי התומך במסכת הראייתית הינו אחמד זמאערה. עד זה לא היה חלק מהחבורה של העורר. עד זה היה חלק מחבורה אחרת שיידתה בקבוקי תבערה. לדבריו, לאחר שהוא וחבריו יידו בקבוקי תבערה לעבר אוטובוס במהלך מרץ 2014, ובדרכם חזרה מהאירוע, פגשו קבוצה של תשעה אנשים, ובהם העורר ואסלאם אלבאו, שנסעו בטנדר מגנום בצבע ירוק. העורר אמר לו כי הביא את החברים לזרוק בקבוקי תבערה. אחמד זמאערה גם מסר כי ראה ברשותם בקבוקי תבערה. עדות זו תומכת ומחזקת את עדויות שני העדים האחרים לגבי האירוע.

עינינו הרואות כי התשתית הראייתית הלכאורית הינה מוצקה ומבוססת היטב. אם ישנן סתירות, הרי אלה בנוגע לסוג הספציפי של הרכב (מיצובישי או ניסן) וצבעו (ירוק או כחול). אולם אין מחלוקת כי דובר ברכב בו היו שבעה מקומות וכי הרכב השני בו נסעה החבורה היה מסוג גולף. למעט נקודה זו, שאר הפרטים הינם תואמים מאוד, ואין בסתירה לא משמעותית זו כדי לגרוע ממשקל ההפללות במקרה זה.

מכאן המסקנה כי קיימות במקרה זה ראיות לכאורה להוכחת האשמה המיוחסת לעורר. פועל יוצא הינו כי החלטת בית משפט קמא לעצרו עד תום ההליכים הינה נכונה ואין מקום להתערב בה.

אשר על כן הערר נדחה. 

ניתנה היום, 7 ביוני 2015, כ' בסיוון התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________