נגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו מספר עבירות של נוכחות באסיפה של התאחדות בלתי מותרת. על פי כתב האישום, העורר נטל חלק במספר תהלוכות של ארגון החמאס, בין דצמבר 2012 ליולי 2014.

יש לומר כי אף שהעורר הכחיש את המיוחס לו בחקירתו המשטרתית, לא טען הסניגור נגד קיומן של ראיות לכאורה. טענתו המרכזית של הסניגור התמקדה בעילת המעצר. הסניגור טען כי אין מדובר בעבירות המקימות עילת מעצר של מסוכנות שלא ניתן לאיין בחלופה. בין היתר הפנה הסניגור לעניינם של מעורבים נוספים בפרשייה זו ששוחררו. במיוחד הדגיש הסניגור את הצורך להשוות את עניינו של העורר לזה של שאדי השלמון, שהופלל בביצוע אותן העבירות על ידי אותם עדים מפלילים ושוחרר בערובה.

התביעה הצבאית מצידה טענה כי המדובר במי שלו עבר פלילי, לרבות מאסר מותנה בן 5 חודשים, ועל כן אין מקום להורות על שחרור בערובה.

אקדים ואומר כי מצאתי טעם רב בטענות הסניגור, במיוחד אלה המתייחסות לשותפים אחרים בפרשייה זו ששוחררו. נוכחות באסיפות של התאחדות בלתי מותרת, מלמדות בדרך כלל על הזדהות עם מטרות הארגון. יחד עם זאת, אין טענה כי העורר היה מיוזמי האסיפות הללו, או פעיל מרכזי במהלכן, אלא היה אך ורק מבין רבים אחרים שנטלו בהם חלק. השתתפות בתהלוכות אינה מלמדת בהכרח על כי העורר היה פעיל בארגון החמאס, גם אם כאמור, יש בנטילת חלק בהן משום הזדהות עם הארגון. הזדהות כללית עם מטרות הארגון אינה זהה מבחינת חומרתה למי שהפך לחבר ופעיל באותה התאחדות או מבחינת פוטנציאל המסוכנות שבה, ועל כן במקרים מסוג זה תהיה נטייה מוגברת לנקוט בחלופת מעצר – כפי שאכן ננקט ביחס למעורבים אחרים.

בנסיבות אלה, ובהתחשב בכך שמעורבים אחרים באותן עבירות שוחררו לאחר שנקבע כי לא קיימת מסוכנות מובהקת, דומני כי מן הראוי להחיל דין דומה גם בעניינו של העורר. עברו הפלילי אינו חמור במיוחד, ויש בו כדי להצדיק במקרה זה החמרה בתנאי הערובה, ולא מעבר לכך.

אשר על כן אני מורה על שחרורו של העורר בתנאים הבאים:

• הפקדת ערובה בסך 10,000 ₪ במזומן.
• חתימת ערב צד ג' בעל תעודת זהות ישראלית על סך 10,000 ₪.

ניתנה היום, 03 ביוני 2015, ט"ז בסיוון התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

המשנה לנשיא

                                           התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: