ע"מ 1987/15 התביעה הצבאית נ' נזמי אחמד פהד פדל עאשור

נגד המשיב הוגש בתאריך 12.05.15 כתב אישום המייחס לו שלושה פרטי אישום. ביהמ"ש דלמטה החליט לדחות את בקשת התביעה הצבאית, לעצור את המשיב עד תום ההליכים, ותחת זאת הורה לשחרורו בתנאים.

הגם כי הבשילו התנאים לשחרורו של המשיב, לא שוחרר המשיב בפועל, הואיל ועדיין לא התייצבו שני ערבים אשר יבטיחו בחתימתם את התייצבותו לדיונים. לציין כי הערובה בסך 20,000 ₪, אשר נדרשה לשחרורו, הופקדה, כך לטענת הסנגוריה.

על רקע החלטת ביהמ"ש, הגישה התביעה הצבאית הודעת ערר ובקשת מעצר בצידה. טענת התביעה הצבאית כי שגה ביהמ"ש בהחלטתו וכי קיימת תשתית ראייתית לכאורית לצורך המעצר.

אגב כך אציין כי לא מצאתי טענות הנובעות לעילת המעצר, הגם כי בדיון המקורי נטען על ידי התביעה הצבאית כי עניינו של המשיב מקים חשש אקוטי כי ימלט מאימת הדין.

מן הצורך להדגיש כי הגם שביהמ"ש דלמטה אפשר לתביעה הצבאית לערור על החלטתו תוך 72 שעות, איחרה התביעה בהגשת הערר. יחד עם זאת, ניתן היה להבין מעצם הגשת הערר כי סבורה היא, כי ניתן לרפא את האיחור לנוכח העובדה כי המשיב עדיין שוהה במעצר.

לנוכח האמור לעיל, החלטתי לבחון את בקשת המעצר ולראות במשיב כמי ששוחרר כבר. כזאת עשיתי, לנוכח האיחור הדרמטי בהגשת הערר ובעובדה כי המשיב הפקיד זה מכבר את סכום ההפקדה שנדרשה ממנו, אף ערבים מטעמו כבר נשלחו לחתום בתחנת המשטרה ועל כן, הוא אמור להשתחרר בשעות אלה ממש.

לגופו של עניין, מדובר במי אשר על פי כתב האישום אשר הוגש נגדו, סחר והחזיק באקדח סטאר לפני כ-7 שנים. ועוד מייחסים למשיב כי החזיק לפני כ-5 חודשים באקדח (צ.ל. רובה) M 16.  על רקע מאסר על תנאי בר הפעלה, טוענת התביעה כי קיימת עילת מעצר של ממש ועל כן יש להורות על המעצר לאלתר.

עם בחינת התשתית הראייתית בעניינו של המשיב השתכנעתי כדלקמן:

• התשתית הראייתית, ככל שהיא נוגעת לפרט האישום הראשון והשני, אינה ברורה דייה. יש קושי לקבוע כי המשיב החזיק באמל"ח המיוחס לו מעבר לשנים 2008-2009. דומה כי לנוכח חלוף הזמן יש קושי להצדיק עילת מעצר של ממש בעניינו. אציין כי אף לו הייתה הבקשה מוגשת במועד ואף לו המשיב לא היה משלם עדיין את ההפקדה, סביר להניח כי לא הייתי מצליח לראות בעילת מעצר של ממש לצורך המעצר עד לדיון בעניינו. שכן בנסיבות האמורות דומה כי נכון יהיה לבחון את מידת מעורבותו של המשיב בעבירות המיוחסות לו כשהוא משוחרר.
• אומנם, פרט האישום השלישי, החזקת רובה M16 מייחס למשיב עבירה חמורה. אולם ככל שנוגע הדבר לתשתית הראייתית ביחס לפרט אישום זה, אינני סבור כי יש מקום בנסיבות האמורות להורות על מעצר. על פי אמרתו של סלים אל רג'בי החזיק המשיב ברובה M16  וירה באוויר מתוך שמחה כי עבר את המבחנים. אינני סבור שיש בכך משום  החזקה קלאסית של אמל"ח.

הואיל ואין אני יושב כערכאת ערעור על בקשת המעצר, ניתן להדגיש כי חסרונן של ראיות נוספות המחזקות ומבססות את ההחזקה האמורה, מובילה בהכרח לערעור עילת המעצר עד מאוד.

מכל המקובץ אינני סבור כי שגה ביהמ"ש בהחלטתו ועל כן, על רקע הנסיבות המיוחדות שנוצרו בתיק, החלטתי שלא להתערב בהחלטה ולא להורות כבקשת התביעה.

ניתנה היום, 31 במאי 2015, י"ג בסיוון התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

שופט