ע"מ 1748/15 מחמוד זאיד עבדאללה דאר טאה נ' התביעה הצבאית

כתב האישום שהוגש נגד העורר מייחס לו שלוש עבירות – חברות בהתאחדות בלתי מותרת, יידוי חפצים, וניסיון לזריקת חפץ מבעיר. בית משפט קמא קבע כי קיימת בעייתיות בראיות בכל הנוגע לפרטי האישום הראשון והשני, אולם מצא כי קיימות ראיות לכאורה בכל הנוגע לפרט האישום השלישי, שעניינו, כאמור, ניסיון לזריקת חפץ מבעיר. לאור זאת, ולנוכח קיומה של עילת מעצר של מסוכנות, הורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. על החלטה זו הוגש הערר שלפניי.

באת כוח העורר לא טענה במישור העילה, אלא התמקדה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה, וליתר דיוק, נטען כי קיימים ספקות וכרסומים ראייתיים המלמדים על חולשת הראיות ומצדיקים נקיטה בחלופת מעצר. לטענת ההגנה, עדותו של מחמד זהראן במשטרה, שהיא הראיה המרכזית בענייננו, הינה ראיה יחידה. מחמד זהראן מתייחס לאירוע שבפרט השלישי ומפליל מלבד העורר גם שניים נוספים. גם העורר וגם השניים האחרים נחקרו, ושלושתם הכחישו כל קשר לעניין או אפילו היכרות עם המפליל, דבר המעורר ספק לגבי נכונות ההפללה. בנוסף נטען כי החיזוק שהציגה התביעה בדמות יומן מבצעים, מתייחס לאמצע חודש יוני 2014, בעוד שהמפליל מדבר על חודשים יולי-אוגוסט 2014, ופער זמנים זה יוצר ספק נוסף.

התביעה סמכה את ידה על החלטת בית משפט קמא וטענה כי אין להתערב בהחלטה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. התביעה ציינה כי לאמרותיו של מחמד זהראן במשטרה ישנם חיזוקים משמעותיים נוספים, שכן הוא מתאר אירועים ביטחוניים אחרים בהם נטל חלק, ולגביהם ישנן עדויות צולבות מעדים אחרים. בנוגע לאירוע המפורט בפרט השלישי, נטען כי המתואר ביומן המבצעים מהווה חיזוק משמעותי לאמרתו המפלילה של מחמד זהראן, ועל כן אין די בטענות שהועלו על ידי ההגנה כדי לגרוע מקיומן של ראיות לכאורה במקרה זה.

דיון והכרעה

מחמד זהראן מתייחס לעורר בשני אירועים. באירוע האחד דובר בהשתתפות בהתכנסות במסגרתה היו הפרות סדר שכללו יידויי אבנים, והאירוע האחר מתייחס לפרט האישום השלישי בענייננו. יש לומר כי בית משפט קמא לא מצא כי האירוע שבאותה התכנסות לא התרחש, אלא שלא היו ראיות לכך שהעורר, שעל פניו נכח באותה התכנסות, פעל בה בעצמו או יידה אבנים בעצמו. לעומת זאת, בכל הנוגע לפרט האישום השלישי, המדובר בהפללה מפורטת למדי.

מחמד זהראן מציין כי "בזמן המלחמה על עזה בחודש 07 שנת 2014... בערך בשעה שמונה או תשע בלילה" פגש ברחוב שלושה מחבריו, ובהם העורר. הוצע לו להצטרף אליהם ליידוי בקבוקי תבערה. מחמד זהראן ציין כי העורר החזיק בקבוק תבערה אחד, אחד נוסף בשם אברהים החזיק בשני, ותפקידו שלו ושל החבר השלישי, יוסף, היה לשמש כתצפיתנים ולהתריע על הגעת כלי רכב ישראלים לכביש. הם ארבו למעבר רכב ישראלי בכביש כחצי שעה, ומשזה לא הגיע, מצאו בשטח שני צמיגים, שפכו עליהם בנזין, הבעירו אותם ולאחר מכן ברחו. מחמד זהראן מציין כי הם ראו מרחוק כוח צבאי שהגיע וכיבה את האש.

ביומן המבצעים שצורף לתיק עולה כי ביום 14.6.14 בשעה 22:07, הונחו שני צמיגים בוערים על הציר בכניסה לכפר דיר אבו משעל . כוחות הגיעו למקום וכיבו את הצמיגים ולא זוהו חשודים.

על פניו תיאור האירוע מתאים לתיאור שמסר מחמד זהראן, לרבות בכל האמור לשעת האירוע. עם זאת, המדובר באירוע שהתרחש במחצית חודש יוני, ולא ביולי כפי שמסר מחמד זהראן.

יצויין כי לאמרתו של מחמד זהראן חיזוקים נוספים. מחמד זהראן מתאר פעילויות נוספות שלו עם אנשים אחרים, לרבות בייצור והכנת אמצעי לחימה מאולתרים. תיאורים אלה מוצלבים ונתמכים בעדויות השותפים שלו לאותם האירועים.

המסקנה היא כי לאמרתו של מחמד זהראן חיזוקים עקיפים בנוגע לאירועים אחרים, וחיזוק ישיר משמעותי ביומן המבצעים. אמנם, ישנו פער מסויים בנוגע לתאריך האירוע אולם אינני סבור כי המדובר בפער משמעותי. מחמד זהראן נחקר בסוף דצמבר 2014, היינו כעבור למעלה מחצי שנה לאחר ההתרחשויות אותן תיאר. מאחר שדובר בהתרחשויות שונות על פני פרק זמן של כחודשיים, בהחלט ייתכן שבמרחק הזמן טעה בכל הנוגע למועד הספציפי. הפער הנוכחי, בין מחצית יוני 2014 לראשית יולי 2014, אינו רב, ולטעמי לא ניתן לומר כי הוא פוגע משמעותית במשקל ההפללה.

במקרה זה, על אף הכחשותיהם של יתר שלושת המעורבים שמזכיר מחמד זהראן, ובכלל זה העורר, קיימת תשתית ראייתית לכאורה, שלא ניתן לומר כי יש בה כרסום משמעותי. ההפללה במקרה זה זוכה לחיזוקים רבים, הן באופן כללי והן בכל הנוגע לאירוע הספציפי.

אשר על כן, אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה בכל הנוגע לפרט האישום השלישי.

משזו המסקנה, דומני כי אין מקום להכביר במילים על קיומה של עילת מעצר. ניסיון ליידוי בקבוקי תבערה לעבר רכבים ישראלים, ומשזה לא צלח – הבערת צמיגים על הציר – מלמדים על מסוכנות משמעותית המצדיקה מעצר ללא נקיטה בחלופה.

אשר על כן, לא מצאתי כי קיימת עילה להתערבות בהחלטת בית משפט קמא, ולפיכך אני דוחה את הערר.

ניתנה היום, 30 באפריל 2015, י"א באייר התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________