ע"מ 1743/16 מוסא מוחמד מוסא ג'עפר נ' התביעה הצבאית

העורר מואשם בשתי עבירות. האחת, הסתה, בגין פרסומים ברשת הפייסבוק, והשנייה, נשיאת נשק, בכך שלפני כשלוש שנים הצטלם כשהוא אוחז ברוס"ר אם-16 ורוס"ר קלצ'ניקוב. הדיון בערכאה הראשונה ובפניי התמקד בפרט האישום הראשון, שכן דומה כי אין חולק שהעבירה השנייה אינה מקימה עילת מעצר.

המחלוקת המרכזית בין הצדדים נעוצה בשאלת קיומן של ראיות לכאורה. טענתו המרכזית של העורר הינה שהפרסום ברשת הפייסבוק בפרופיל הנושא את שמו לא בוצע על ידו. לטענתו, חשבונו נפרץ בין ספטמבר 2015 לינואר 2016, ובתקופה זו עלו הפרסומים המסיתים – כאמור על ידי אדם שאינו ידוע לו. סניגורו של העורר טען שאין בידי התביעה כדי לסתור את טענת העורר – לא הוכח כי העורר ביצע את הפרסומים ממחשב שבשליטתו, ועל כן התביעה לא הרימה את הנטל לצורך האפשרות הסבירה להרשעה.

התביעה טענה מנגד כי קיימת חזקה, כפי שנוסחה בע"מ 1222/16 ולפיה הנטל על מי שהינו בעל הפרופיל, להראות כי לא הוא העלה את הפרסומים. במקרה זה, גרסתו של העורר תמוהה כיוון שבינואר 2016 "הצליח במפתיע" להתחבר שוב עם סיסמתו הישנה, ומאז הוא שב לנהל את הפרופיל. לדעת התביעה, המדובר בטענה מיתממת שמטרתה להרחיק את העורר מפרסומים מסיתים אותם העלה במהלך התקופה האמורה, שהוא יודע שנמשכו עד ינואר 2016.

דיון והכרעה

השאלה המרכזית במקרה זה הינה עובדתית. בפרופיל הפייסבוק של העורר הועלו פרסומים מסיתים. חלקם מהווים תמיכה בטרור, וחלקם קריאה של ממש לפגיעה ביהודים. לפרופיל 560 עוקבים והפרסומים נחשפו כולם וזכו ל"חיבובים" בכמות לא גדולה. כפי שקבעתי בע"מ 1220/16 התביעה הצבאית נ' דמרה ובע"מ 1551/16 התביעה הצבאית נ' פרעון, לעוצמת ההסתה ולאופי הפרסומים יש משמעות המגיעה במקרה זה כדי עילת מעצר. יודגש כי גם הסניגור לא טען במישור העילה, אלא התמקד בשאלת קיומן של ראיות לכאורה.

טענתו המרכזית של הסניגור הינה שמרגע שהעורר טען כי פרופיל הפייסבוק שלו נפרץ, ושהפרסום בוצע על ידי אחר, הרי שאין ראיות לכאורה להוכחת אשמתו. חוששני כי המסכת הראייתית הקיימת במקרה זה מלמדת אחרת, ולכל הפחות מעבירה את הנטל לכתפיו של העורר.

במה דברים אמורים: לטענת העורר, הפרופיל שלו נפרץ בחודש ספטמבר 2015, והוא לא הצליח להיכנס אליו עד ינואר 2016 – במקרה אותה תקופה בה עלו הפרסומים המסיתים. בינואר 2016 השתמש בסיסמתו הישנה, וראו זה פלא, הפעם הצליח להיכנס ומאז הוא מנהל את הפרופיל. הגם שלטענתו לא ניהל את הפרופיל בין ספטמבר 2015 לינואר 2016, לא טרח העורר למחוק את אותם פרסומים שהועלו לטענתו שלא על ידו.

על פניו, מי שיצר פרופיל וניהל אותו, מוחזק כקשור לתכנים המתפרסמים בו (ע"מ 1222/16 התביעה הצבאית נ' חאמד). טענה כי מישהו פרץ לחשבון יש לבסס במידה כזו או אחרת. טענה זו במקרה שלפנינו נראית קלושה, לכל היותר, ואינה מתיישבת כלל עם העובדה ש"באורח פלא" חזרה סיסמתו הישנה של העורר לעבוד ולאפשר לו גישה לפרופיל, ואף אינה מתיישבת עם העובדה כי כלל לא טרח למחוק את הפרסומים שמישהו אחר העלה שלא בהסכמתו, כך לטענתו. טענה שגורם אלמוני "השתלט" על הפרופיל לפרק הזמן הרלוונטי המדויק, ולאחר מכן "שחרר" את הפרופיל בחזרה לידי העורר תוך שהוא מחזיר את הסיסמא הישנה לתוקפה, נראית טענה מומצאת על פניו. כאמור, לו היה בה ממש, ניתן היה לצפות שהעורר היה מוחק את הפרסומים שהועלו שלא על ידו. הוא לא עשה כן.

מכאן כי מצבור הראיות הקיימות מלמד לכאורה שהעורר הוא זה שניהל את הפרופיל. העלאת טענה בעלמא כי מישהו אחר השתלט על הפרופיל בדיוק לפרק הזמן הרלוונטי בו הועלו הפרסומים, היא מסוג הטענות שהנטל להוכחתן מוטל על העורר. בנטל זה הוא לא עמד, הן לנוכח עניין הסיסמא שלא השתנתה, והן לנוכח העובדה כי כל הפרסומים נותרו בפרופיל ולא הוסרו על ידו.

מאחר שקיימות ראיות לכאורה ועילת מעצר, וכן לנוכח העובדה כי לעורר עבר פלילי מהעת האחרונה לאחר שנשפט פעמיים – פעם אחת על החזקת סכין, ופעם שניה על סחר באמל"ח – ונדון למאסר בפועל בגין כל אחת מהפעמים, אני סבור כי יש להותיר את העורר במעצר ללא חלופה.

אשר על כן הערר נדחה.

ניתנה היום, 6 באפריל 2016, כ"ז באדר ב' התשע"ו, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

המשנה לנשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: