ע"מ 1599/15 התביעה הצבאית נ' אסמאעיל פתחי צלאח גאד אללה

ערר על החלטת ביהמ"ש הצבאי יהודה (בפני כב' השופט סא"ל שלמה כ"ץ)

בתיק מס' 2565/15 מיום 24.03.15

(הערר התקבל)

תאריך הישיבה: 29 במרץ 2015, ט' בניסן התשע"ה.

המשיב עומד לדין בגין שלוש עבירות הסובבות סביב קשריו עם ארגון הג'יהאד האסלאמי.

על פי המתואר בכתב האישום, בשנת 2014, יצר קשר עם המשיב, שהוא סטודנט באוניברסיטת אלנאג'ח, סטודנט אחר בשם מחמוד רמדאן. רמדאן מסר למשיב שהוא צפוי לקבל כספים מארגון הג'יהאד האסלאמי ואם כך יקרה ייתן לו מלגה. לאחר מספר פניות של המשיב לרמדאן בקשר למלגה זו, ביקש האחרון את פרטי חשבון הבנק של המשיב, לשם העברת כספים. בהמשך, משלא התקבלו הכספים הורה רמדאן למשיב לפתוח חשבון בבנק אלקודס. לחשבון זה, הועברו כ-10,000 ₪ אשר נמסרו על ידי המשיב לרמדאן, שנתן למשיב 170 ₪ ואף מסר לו כי בהמשך תוענק לו מלגה. עובדות אלה, מבססות לדעת התביעה עבירות של החזקת רכוש של התאחדות בלתי מותרת וקבלת כספי אויב.

כמו כן, מיוחסת למשיב עבירה של ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת, בכך שבסוף שנת 2013 ובסוף שנת 2014, סייע לתליית כרזות הזדהות עם האסירים הביטחוניים השובתים רעב, וכן לתליית כרזות הזמנה לכנס בשמו של ארגון אלראבטה אלאיסלאמיה השייך לג'יהאד האיסלמי.

בקשת התביעה למעצר עד תום ההליכים נדחתה על ידי ביהמ"ש קמא, אשר סבר כי, בהעדר פירוט מועדים ספציפיים לביצוע העבירות ומאחר שמאז לא בוצעו עבירות נוספות על ידי המשיב, ניתן להסתפק בחלופת מעצר הכוללת הפקדה כספית וחתימת שני ערבים.

התביעה הצבאית עוררת על ההחלטה האמורה. לטעמה, העבירות המיוחסות למשיב מלמדות על מסוכנות שאינה ניתנת לעיון בחלופת מעצר. התביעה מדגישה כי המשיב פעל מספר פעמים עבור הארגון, בין היתר בקבלת סכום כסף משמעותי. עוד סבורה התביעה כי מאז בוצעו העבירות, לא חלף זמן רב, כך שלא ניתן לומר כי המסוכנות כהתה.

מנגד, סבור הסנגור כי החלטת ביהמ"ש קמא ראויה בנסיבות העניין. הסנגור מדגיש מאוד את דבריו של המשיב כי התכוון להשיג רווח כספי. בפועל, כל שהתקבל על ידו הוא סכום פעוט של 170₪.  בנסיבות אלה, לשיטת הסנגור, לא ניתן לומר כי מעשיו של המשיב מלמדים על מסוכנות כלשהי.

כאמור, אין מחלוקת בין הצדדים באשר לקיומה של תשתית ראייתית. נתרכז, על כן, בשאלת קיומה של עילת מסוכנות ובאפשרות לחלופה.

הלכה ידועה היא:

"מי שנוטל חלק במסכת כזו (ניסיון לקבלת כספי חמאס מחו"ל-נ.ב), ומוכן להוות חלק משרשרת התמיכה וההפצה של ארגון החמאס, מצביע על מסוכנות משמעותית הנובעת ממנו, ויש במקרה כזה הצדקה להורות על מעצר עד תום ההליכים ללא חלופה" (ע"מ 2199/13 התוב"ץ נ' אבו ראס)

ועוד:

"לטעמי, את שאלת הסיכון יש ללמוד על פי התרומה לארגון, העכשווית או העתידית, העשויה לצמוח מקבלת הכספים על ידי הנאשם. כך, כאשר הנאשם משמש צינור להעברת הכספים עבור הארגון, צומחת תועלת רבה לארגון מהמעשה ומכאן נובעת גם המסוכנות האישית של מי שתרם להפצת כספי טרור. בהתאם, יש וקבלת סכום משמעותי, גם אם לא קיימות ראיות להעברתו, תבסס חזקה כי זה חורג משימושו האישי של מקבל הכספים ויוצר פוטנציאל תרומה לארגון באמצעות הפצתו". (ע"מ 1487/14 התוב"ץ נ' אלשנטי)

בענייננו, המשיב שימש צינור להעברת כספים עבור ארגון המשויך לג'יהאד האיסלמי. מעבר לכך, הוא אף נטל חלק במספר פעילויות של הארגון. המשיב סייע לארגון גם בסוף שנת 2014. בנסיבות אלה, לא ניתן לומר כי חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות מלמד על שינוי דרסטי בדרכיו של המשיב.

נכון כי המשיב פעל, לפי דבריו, ללא מניע אידיאולוגי. יש גם להתחשב בעובדה כי הכסף יועד לארגון סטודנטיאלי ולא ישירות לפעילות צבאית. מעבר לכך, בפועל, המשיב לא הפיק רווח גדול.