ע"מ 1592/16,"מ 1593/16 מחמוד ראדי מוחמד עריקאת, אחמד ראדי מוחמד עריקאת נ' התביעה הצבאית

מלכתחילה הוגשו שני עררי הסנגוריה שבפניי בנוגע לסוגיה זהה.

יחד עם זאת, במהלך הדיון, חזר בו הסנגור מהערר בע"מ 1592/16, בעניינו של מחמוד עריקאת וריכז את טענותיו בערר בעניינו של אחמד עריקאת. בהתאם, נמחק הערר בע"מ 1592/16.

העובדות הרלוונטיות פשוטות. העורר נעצר בתאריך 08.03.16, על בסיס מידע מודיעיני כי השתתף בהפרת סדר, שכללה זריקה מסיבית של אבנים, בקבוקי תבערה ומטעני צינור. בחקירתו, העורר הכחיש את המיוחס לו. בידי גורמי החקירה תמונות שבהן מצולם אדם כשהוא מיידה אבנים. מאחר שהעורר מכחיש כי הוא האדם המצולם בתמונה, מבקשים גורמי החקירה לקבל חוות דעת מז"פ באשר להתאמה בין האדם המצולם בתמונה לבין העורר.

לצורך זה, הגישו בקשה להאריך את מעצרו של העורר בשמונה ימים.

ביהמ"ש קמא נעתר לבקשה, תוך שציין כי יש בתמונות הקיימות בתיק לקשור את העורר לעבירה.

מכאן הערר, במסגרתו טוען הסנגור שאין להאריך את המעצר רק על בסיס הבקשה האמורה של משטרת ישראל. שלוש הן טענותיו של הסנגור. ראשית, טוען הוא כי אין דמיון בין העורר לבין האדם המצולם בתמונה. לפיכך, אין תשתית ראייתית בסיסית. שנית, מדגיש הסנגור את העובדה כי האירוע המדובר התרחש לפני שלושה חודשים, כך שחל שיהוי בפתיחת החקירה ולא ניתן לדבר על קיומה של עילת מסוכנות. שלישית, סבור הסנגור כי אין מקום להחזיק את העורר כ"בן ערובה", על מנת לאפשר השלמת פעולת חקירה שאינה קשורה בו. ככל שקיימים אילוצי כוח אדם, יש לפתור אותם ולא על חשבונם של העורר וחשודים אחרים כמותו.

מנגד, טוען התובע כי קיימת תשתית ראייתית ומודיעינית הקושרת את העורר לעבירה וכי החקירה נפתחה בסמוך לקבלת המידע המודיעיני. לשיטתו, ההשתתפות באירוע חמור זה מקימה עילת מסוכנות. לבסוף, מפנה התובע לעברו הפלילי של העורר, שהורשע בתקיפת שוטר. על רקע זה מבקש התובע להותיר את החלטת ביהמ"ש קמא על כנה.

לא מצאתי להתערב בהחלטת ביהמ"ש קמא.

גם אני התרשמתי מקיומו של דמיון בין העורר לבין האדם המצולם, ראיה המצטרפת למידע המודיעיני הקושר את העורר לעבירה המיוחסת לו.

זאת ועוד, שלביה הראשונים של החקירה נוהלו במהירות הנדרשת. אמנם, מן הראוי שייעשה מאמץ לקבל את חוות הדעת של מז"פ במהירות רבה יותר, אך לא ניתן לומר שהימים שנפסקו על ידי ביהמ"ש קמא, אינם סבירים, בשים לב למהות העבירה ולסיכון הטבוע בה.

בנסיבות אלה, גם אם היה מקום לקיצור מסוים של פרק הזמן שניתן לקבלת חוות הדעת, אינני סבור שהחלטת ביהמ"ש קמא חורגת מן האפשרי.

לבסוף, אציין באופן כללי יותר, כי גם אם תיעוד האירועים הינו מבורך, אין בו לפטור את החוקרים ממיצוי כל אפיקי החקירה האפשריים, במיוחד כאשר הזיהוי נתון במחלוקת.

בהתאם לאמור, נדחה הערר.

ניתנה היום, 14 במרץ 2016, ד' באדר ב' התשע"ו, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: