ע"מ 1534/15 התביעה הצבאית נ' נאצר מחמוד מצלח בטאנגה

ביום 2.3.15 עוכב המשיב על ידי שוטרי משטרת ישראל בגין חשד לשימוש בסמים. הוא הועבר לניידת משטרתית במטרה להעבירו לטיפול המשטרה הפלסטינית. במהלך הנסיעה בניידת המשטרה בכביש מספר 1 לכיוון ים המלח, הרים המשיב את קולו על השוטרים. לאחר מכן, קפץ לעבר השוטר שנהג בניידת, ניסה לחנוק אותו ובמקביל הרים את בלם היד וניסה להסיט את ההגה לצדדים. כתוצאה ממעשיו של המשיב איבד השוטר את השליטה בניידת, ונסע ימינה ושמאלה בחדות. למרבה המזל, לא נפגע רכב אחר בכביש, ולבסוף הצליח השוטר לבלום את הניידת. המשיב המשיך להתפרע ולהשתולל, עד ששוטר נוסף בניידת נאלץ להשתמש באקדח טייזר על מנת להשתלט עליו. כתוצאה ממעשיו והמאבק בתוך הניידת, נגרמו לשוטר שנהג בניידת חבלות קלות, גלגל ההגה של הניידת התעקם, ונגרם נזק לשמשת הרכב ולמראה הפנימית שלה.

נגד המשיב הוגש כתב אישום בגין עבירה של תקיפת חייל. הצדדים הסכימו כי קיימות ראיות לכאורה, והמחלוקת היחידה ביניהם נוגעת לשאלת קיומה של עילת מעצר וחלופת מעצר. בית משפט קמא סבר כי בנסיבות העניין, מן הראוי לשקול חלופת מעצר, ועל כן הורה על שחרורו של המשיב בתנאים.

בערר שלפניי טענה התביעה כי האירוע בו מדובר הינו חמור ומעיד על דרך חיים מסוימת ועל כך שלא ניתן לתת אמון במשיב. לדעת התביעה, האלימות אותה הפעיל המשיב במטרה להימלט מהשוטרים, מצביע על כך שקיים חשש משמעותי להימלטות מאימת הדין ומכאן כי אין מקום לחלופת מעצר.

סניגורו של המשיב טען כי המדובר באירוע חד פעמי, אליו נקלע המשיב מבלי שתכנן זאת מראש. הסניגור ציין כי המשיב לא הואשם בלקיחת סמים, וגם השימוש בטייזר אינו מלמד על אירוע חמור במיוחד. הסניגור סבר כי חלופת מעצר הכוללת הפקדה כספית גבוהה הינה ראויה ואין מקום להתערב בהחלטת השחרור.

דיון והכרעה

האירוע המיוחס למשיב הינו אירוע חמור ביותר. המדובר באירוע אלים, בעל פוטנציאל מסוכנות גבוה במיוחד, שכן במעשיו גרם המשיב לניידת לנסוע באופן מסוכן, שהיה יכול לגרום לתאונה חמורה עם נפגעים קשים. העובדה כי לא התרחשה תאונה נובעת משילוב של תושיית השוטרים ועומס נמוך בכביש באותה עת.

השימוש באלימות קשה במהלך נסיעה בניידת משטרה מלמד על העדר מורא מאכיפת החוק ועל חשש גבוה להימלטות מאימת הדין. השילוב של חשש הימלטות והמסוכנות הנובעת מאלימות כזו, מצביע על הצורך במעצר ללא חלופה.

לא חמקה מעיניי העובדה כי המשיב מסר במשטרה כי ביצע את המעשה תחת השפעת סם כלשהו, וכי היה נתון בהזיות, הגם שלא יוחסה לו עבירה של שימוש בסם מסוכן. אינני סבור כי בעובדה זו יש כדי להוות נסיבה מקלה כלשהי. מאמרתו עולה כי הוא עושה שימוש בסמים באופן תדיר, דבר שניתן ללמוד ממנו דווקא על התעצמות פוטנציאל המסוכנות האלימה והחשש להימלטות, שכן גם בעתיד ישנו חשש כי יגיב באופן אלים לפעולת גורמי אכיפת החוק אם יהיה נתון תחת השפעת סם מסוכן.  

מאחר וקיימת הן עילה של מסוכנות המצטרפת לעילה של חשש להימלטות מאימת הדין, אינני סבור כי ראוי לנקוט במקרה זה בחלופת מעצר. אשר על כן הערר מתקבל. המשיב ייעצר עד תום ההליכים המשפטיים נגדו.

ניתנה היום, 22 במרץ 2015, ב'  בניסן התשע"ה, בלשכה. מזכירות ביהמ"ש תעביר העתק החלטה זו לידי הצדדים.

_________________

המשנה לנשיא

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: