ע"מ 1259/15 נאצר זוהיר אחמד עסאף נגד התביעה הצבאית

כתב אישום שהוגש נגד העורר מייחס לו חמישה פרטי אישום של זריקת חפצים לעבר אדם או רכוש, לפי סעיף 212(2) לצו בדבר הוראות ביטחון. לפי כתב האישום, העורר השתתף בהפרות סדר המוניות במעבר קלנדיה ב- 15/5/13, 29/11/13, 17/8/14, 6/10/14, ו- 18/11/14. במקרה האחרון השתמש העורר בקלע לשם יידוי האבנים.

בית המשפט קמא נענה לבקשת התביעה, והורה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים נגדו. כב' השופט סא"ל יאיר לחן הסתמך על אמרה משטרתית של עד תביעה, שנכח בהפרות הסדר וצילם את העורר משתתף בהן, ועל חוות דעת מומחה מן המעבדה לזיהוי פלילי, כי יש סבירות גבוהה לכך שמי שנראה בתצלומים הוא העורר. כמו כן, ציין השופט הנכבד בהחלטתו כי הוא עצמו זיהה את דמותו של העורר בתצלומים, לאחר שהשווה אותם עם מראהו של העורר כשישב באולם. כיוון שהמעשים מקימים עילת מעצר ברורה של מסוכנות, ציין השופט הנכבד כי לא ראה אפילו צורך לשקול חלופת מעצר.

על החלטה זו הוגש ערר ההגנה.

טיעוני הצדדים בערר

בדיון בערר טען הסנגור המלומד כי המחלוקת היא על קיומה של תשתית ראייתית, וכי אם יתברר שתשתית כזו אכן קיימת – אין מחלוקת כי ישנה עילת מעצר.

הסנגור טען, כי דרך זיהויו של העורר בעייתית מכמה בחינות: במרבית התמונות לא נראה העורר משליך אבנים; בחלק מן התמונות אי אפשר לזהות את העורר; בתמונות שבהן כביכול אפשר לזהות את העורר – רמת הוודאות בזיהוי, שאותה קבע המומחה מטעם מז"פ – אינה גבוהה; אם מבקשים להסתמך על עדות הראיה של הצלם, צריך היה לצרף מזכר לכל אירוע צילום, ולא להסתפק באמרה אחת, שנגבתה לאחר חודשים רבים; חלק ניכר מן האירועים ישנים יחסית, ודווקא באירוע המאוחר העורר צולם בשעה שלא עשה דבר אסור; לא פנו לאנשים שמכירים את העורר או שהשתתפו באותן הפרות סדר כדי שיזהו את העורר בתמונות, אלא הסתמכו על חוות דעתו של המומחה, שכלל לא מכיר אותו.

התובע ביקש לתת משקל גבוה הן לעדות הראייה של הצלם, כמי שנכח בהפרות הסדר, והן לחוות הדעת של מז"פ. לפי חוות הדעת, יש ודאות גבוהה למדי לכך שהעורר הוא שמופיע לפחות בחלק מן התמונות שצולמו במהלך הפרות הסדר. התובע הגיש לעיוני מספר החלטות של בתי המשפט בישראל, מהן עולה כי זיהוי פנים באמצעות מומחה של מז"פ התקבל כראיה קבילה בבית המשפט, ואף ניתן לו משקל גבוה בהרשעות. כמו כן הגיש לעיוני חלק ממאמר וטיוטת נייר עמדה בנוגע לזיהוי פנים כתחום מומחיות פורנזי.

דיון והכרעה

התשתית הראייתית לכתב האישום כוללת את המסמכים הבאים:

1. תקליטור עליו צרוב סרטון ממצלמות אבטחה של מעבר קלנדיה מיום 6/10/14, ובו נראות הפרות סדר ויידוי אבנים לעבר המעבר.

2. תקליטור ובו צרובות תמונות ממצלמת "סטילס", שנטען כי צולמו באירועי הפרות הסדר, שבהן השתתף העורר.

3. אמרה משטרתית של קצין צה"ל רפאל מלחי, שצילם את המשתתפים בהפרות הסדר במספר אירועים בהם נכח. כמו כן הוא בחן את תיעוד אחד האירועים במצלמות באבטחה של מעבר קלנדיה. העד מסר פרטים על כל אחד מן האירועים וטען כי ראה את "החשוד הנ"ל" משליך אבנים, אך לא כל התמונות שצילם הראו את החשוד בעת השלכת האבנים. יש לציין, כי העד לא מזכיר את החשוד בשמו, אך לטענת התביעה, האמרה התייחסה אך ורק לחשוד אחד, שהיה עצור באותו מועד, והוא העורר. כמו כן לא ברור כיצד העד מקשר בין החשוד לבין כל אחד מן הצילומים.

4. חוות דעת של מומחה מן המעבדה לזיהוי פלילי, מר אלן צייקובסקי, לפיה ערך שיפורים והגדיל את התמונות שהיו בתקליטור, והשווה את התמונות שצרובות בתקליטור עם תמונות של העורר.