ע"מ 1222/16

על החלטת ביהמ"ש הצבאי ביהודה (בפני כב' השופט סא"ל שלמה כץ)

בתיק מס' 1541/16 מיום 27.01.16

(הערר נדחה)

הרקע

כתב האישום שהוגש נגד המשיב כולל פרט אישום אחד, של הסתה ותמיכה בארגון עוין. לפי כתב האישום, בין החודשים אוקטובר 2015 לינואר 2016, פרסם המשיב ברשת החברתית "פייסבוק" (FACEBOOK) מספר פרסומים, שיש בהם אהדה למבצעי פיגועים ותמיכה באלימות נגד ישראלים.

כך, למשל, ב- 10/10/15 פרסם תמונה, שבה רואים מיידה אבנים, ובצידה הכיתוב "למד אותם בתקיפות כיצד הורגים...הלוחמים האלה הם סמל ירושלים האצילה...הדור המנצח יציל את האסלאם האיתן יבטיח כי יכה את הציונים". לפרסום זה היו 43 סימני "LIKE" מצד מי שראה אותו.

ביום 11/11/15 פרסם סרטון, ובו נראים מיידי אבנים, ברקע נשמע שיר המעודד יידוי אבנים, ובצידו כיתוב "קום והלחם והצת את הגדה". לפרסום היו 49 סימני "LIKE".

בפרסומים האחרים יש דברי שבח למפגעים, ביטויי צער על מותם של מחבלים, ברכות לאסירים ששוחררו, ציון "ימי זיכרון" למפגעים ידועים, והבעת הערכה למי שהתנגד בכוח לכניסתם של כוחות צה"ל למחנה שועפאט. לחלק מן הפרסום הללו היו למעלה מ- 100 תגובות אוהדות, ולאחד מהם אף היו 142 סימוני "LIKE ".

התביעה ביקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.

בבית המשפט קמא דן בבקשה כב' השופט סא"ל שלמה כ"ץ. הוא כתב בהחלטתו, כי לאחר שבחן את הראיות התרשם, שיש תשתית מספקת לשלב זה של ההליכים, וכן עילת מעצר של מסוכנות.  הוא בחן גם אם אפשר להסתפק במקרה זה בחלופת מעצר. לשם כך שקל את העובדה, שהמשיב כבר הורשע בעבירות ביטחוניות על רקע אידיאולוגי, וכי ההרשעה קשורה גם למעשיו כיום, ומנגד את העובדה שהמשיב מכחיש את המיוחס לו וטוען כי חשבון הפייסבוק שלו נפרץ, ונכתבו בו תכנים שונים על ידי אנשים אחרים.

כב' השופט כ"ץ סבר, כי במקרה זה אפשר להסתפק בחלופת מעצר, ולפיכך הורה לשחרר את המשיב, בתנאי שתופקד ערבות של 6,000 ₪, ושני אנשים יחתמו על ערבות צד ג' בסך 10,000 ₪ כל אחד.

הטיעונים בערר

התביעה הצבאית עררה על עצם השחרור מן המעצר, ואילו המשיב ערר על גובה סכום ההפקדה שנקבע כתנאי לשחרור.

בדיון בפניי טען התובע, כי גם אם לא יודעים כמה "חברים" או "עוקבים" יש לדף הפייסבוק של המשיב, הרי לכל הפחות היו לפרסומיו 142 קוראים, שהפרסומים מצאו חן בעיניהם. במקרה זה האהדה לארגון החמאס ולפעילות אלימה מצאה ביטוי ברור בקריאה ישירה לקום ולהילחם נגד ישראל. הפסיקה ראתה בפרסומים מעין אלה סיכון המצדיק מעצר, וגודלו של הסיכון עשוי להיות רב, שכן פרסומים ברשתות החברתיות הם בעלי פוטנציאל להפצה רבת היקף. גם אם למפרסם אין עוקבים רבים, הרי די בכך שאחד מהם הוא בעל קשר עם "חברים" רבים ברשת, כדי שהתוכן הפסול יופץ לקבוצה גדולה מאד של קוראים, וייתכן שאחד מהם יושפע מכך ויהפוך למפגע הבא.

התובע הפנה לחוות דעת של השב"כ, שבעזרתה ביקש להוכיח, כי פרסומים שבהם אהדה לפיגועים עשויים ללמד גם על מסוכנותו של המפרסם, שכן חלקם בחרו לעבור ממילים למעשים אלימים, אך גם לתרום להסתתם של אחרים לבצע פיגועים. בפסיקה נקבע, כי קשה למצוא חלופת מעצר שתמנע את המשך הפרסומים, שכן כמעט בלתי אפשרי לפקח על שימוש של נאשמים באינטרנט כשהם בבתיהם.

כמענה לטענת ההגנה, כי חשבון הפייסבוק של המשיב נפרץ על ידי אחרים, טען התובע, כי הטענה נסתרה הן בדבריו של המשיב בחקירה, כי החשבון "שלו" והוא לא הזכיר כי מאן דהוא פרץ לחשבון, והן בכך שהמשיב פעל בחשבון כשלושה ימים לפני מעצרו, ושינה את תמונת הפרופיל שלו באתר. מכאן, שהוא יודע לשלוט בתכני הדף ולמחוק תכנים שאינם לרוחו.

לאור זאת, ביקש התובע לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו.