ע"ח 9511-03-16 מיכאילוב ואח' נ' מדינת ישראל - פסקדין

ערר על החלטת בית משפט קמא (כב' השופטת תבור) מיום 29.2.16, במסגרתה נדחתה בקשת העוררות להחזרת תפוס (כסף מזומן, חשבונות בנק מוקפאים, רכב, תכשיטים ומסמכים שונים, להלן – התפוסים).

עוד טרם אדרש לטענות הצדדים, יש לעמוד בקצרה על ההליכים המרכזיים שהתקיימו עד כה במסגרת הפרשה:

ביום 11.8.15, עת יוצגו העוררות על-ידי עורכי הדין רז וטריגר, דן בית משפט קמא (כב' השופטת נאור) בבקשה זהה לזו שהתבררה בהמשך בפני כב' השופטת תבור, במסגרתה סקר בית המשפט את העובדות הרלוונטיות, ועל כן אסתפק בכך שאציין כי מדובר בחקירה שהחלה בחשד לסחר בבני אדם, במסגרתה אף הוגש כתב אישום נגד העוררת 1 אשר לימים הורשעה בדין, ובהמשך, התפתחה החקירה גם לאפיק נוסף, הקשור גם לחשד לביצוע עבירות על חוק איסור הלבנת הון. בית משפט קמא קבע כי קיים חשד סביר המצדיק את המשך החזקת התפוסים, ועל כן יש לאפשר למשיבה למצות את החקירה. ביחס לרכב שנתפס, ובהחלטה משלימה שניתנה ביום 28.8.15, נקבעה חלופת תפיסה בהיקף של 30% לצד תנאים נוספים.

על החלטת כב' השופטת נאור הוגש ערר אשר נדון בפניי ביום 22.10.15. לאחר ששמעתי טיעוני הצדדים, החלטתי לדחות את הערר, תוך שציינתי כי החשד הרלוונטי אינו חשד של מה בכך, ויש בו כדי לבסס את בקשת המדינה להחזיק בתפוסים עד להשלמת החקירה בדבר איסור הלבנת הון ועבירות נוספות. בהסכמת הצדדים, הוריתי כי הפקדות קצבת הילדים המבוצעות על-ידי המוסד לביטוח לאומי, יושבו לאחת העוררות.

בין לבין, הוחלף ייצוג העוררות, כך שמנקודת זמן מסוימת הן יוצגו על-ידי עו"ד יוטקין. נטען, כי עו"ד יוטקין פנה אל המשיבה על-מנת לקבל עמדה מעודכנת ביחס להחזקת התפוסים, והתבשר על ידה כי בשלב מסוים הוארך תוקף ההחזקה על-ידי בית משפט קמא במעמד צד אחד (נטען כי הצו האחרון ניתן ביום 3.1.16 אשר האריך את תקופת ההחזקה ב- 180 ימים נוספים).

לאור התשובות שקיבל עו"ד יוטקין מהמשיבה, החליט לפנות בבקשה חוזרת להחזרת התפוס, וזו התבררה בפני כב' השופטת תבור, כמפורט לעיל.

במסגרת הערר שבפניי, טוענות העוררות את הטענות הבאות: (א) נטען כי החשד בדבר הלבנת הון אינו חשד טרי, ובהינתן העובדה כי העוררת 1 הורשעה מבלי שהתבקש חילוט בעניינה, אין מקום להחזיק את התפוסים מכוח אותו חשד "ישן"; (ב) נטען כי מאז יוני 2015 לא חלה כל התקדמות חקירתית בנושא הלבנת ההון, ואין צפי להתקדמות כלשהי; (ג) נטען כי העוררות יכולות להוכיח כי התפוסים הם רכושם של העוררות, חלק מעמל עבודה, חלק כתוצאה ממכירת נכסי נדל"ן בחו"ל, וחלק מהווים רכוש משפחתי המוחזק שנים רבות (התכשיטים); (ד) נטען כי הצווים שהוצאו בבית משפט קמא הוצאו במעמד צד אחד, ללא דיון, במיוחד הצו מיום 3.1.16, ועל כן דינו להתבטל.

בתגובתה, מבהירה המשיבה כי מדובר בתפוסים המוחזקים מכוח חקירת פרשיה של סחר בבני אדם, כאשר על הפרק גם חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון. הוסבר, כי חשוד מרכזי בשם דימיטרי איסקוב, שהוא אחיה של העוררת 1, נמלט לחו"ל, ומשכך, יש קושי בקידום מידי של החקירה. עוד הוסבר בהקשר זה, כי מתקיימים הליכי חקירה מורכבים (ראה סעיף 3 לדוח הסודי אותו סימנתי בש/1), וכן קיימות התפתחויות בחקירה אשר די בהן על-מנת לבסס את החשד ולהצדיק את המשך החזקת התפוסים.