ע"ח 51214-11-15 אבו עמרה נ' מדינת ישראל - פסקדין

לפניי ערר, מכוח סע' 74(ה) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982 (להלן: "החוק"), על החלטת בית משפט השלום בחדרה (כבוד השופטת ר' סגל מוהר) (להלן: "בית משפט קמא") בתיק בע"ח 12094-11-15 מיום 21/11/15, בה נדחתה בקשת העורר לקבל חומר חקירה שנאסף על ידי היחידה החוקרת בתיק אחר – תיק רצח שארע ביום 12/9/14, למעט 3 ראיות שבית משפט קמא מצא שהן רלוונטיות לתיק ההתפרצויות והגניבות, המתנהל נגדו.  

1.רקע

ביום 21.6.15 הוגש כנגד העורר כתב אישום המייחס לו עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק, התפרצות למקום מגורים, גניבה, גניבת כרטיס חיוב והונאה בכרטיס חיוב – בשלוש הזדמנויות שונות, ושתי עבירות של גניבת רכב.

על פי הנטען בכתב האישום, במועדים 26.8.14, 1.9.14- 31.8.14, ו- 10.9.14, בעת ששהה בישראל ללא היתר כחוק, התפרץ העורר ל-3 בתים שונים בפרדס חנה וגנב מתוכם פריטי רכוש רבים וביניהם כרטיסי אשראי; בשניים מן המקרים גנב העורר גם את כלי הרכב של בעלי הבתים.

לטענת המשיבה, מספר שעות לאחר כל אחד משלושת אירועי ההתפרצות הללו, ניסה העורר למשוך, באמצעות כרטיסי האשראי הגנובים, סכומי כסף שונים מכספומטים בסניפי בנק בטייבה ובבקה אל גרביה.

העורר כפר במיוחס לו בכתב האישום והתיק קבוע להוכחות.

באחד הרכבים הגנובים בוצע רצח ביום 12.9.14. ביום 5.11.15 הגיש העורר בקשה להורות למשיבה להעביר לידיו את מלוא חומר החקירה שאסף על ידי היחידה החוקרת בתיק הרצח. לאחר דיון במעמד הצדדים, נדחתה הבקשה בהחלטה מיום 21.11.15, למעט ביחס ל-3 ראיות שנמצאו רלוונטיות, על החלטה זו הוגש הערר. 

2.טענות העורר

העורר טען כי חומר החקירה המצוי בתיק האחר – תיק הרצח – נחוץ לו לשם הגנתו בתיק ההתפרצויות והגניבות. הראיה העיקרית והיחידה הקיימת נגד העורר הינה צילומים, שלכאורה, נחזה בהם העורר כשהוא מנסה, מספר שעות לאחר מועדי ההתפרצויות המיוחסות לו, למשוך כספים באמצעות כרטיסי אשראי הגנובים. העורר טען כי אין הוא זה שנראה בצילומים.

זאת ועוד, גם אם תצליח המשיבה להוכיח שמדובר בו, על פי הצילומים, לטענתו, עדיין מדובר בראיה נסיבתית שאין בה די כדי לקשור את העורר להתפרצויות והגניבות המיוחסות לו. כדי לעורר ספק כי הוא זה שביצע את ההתפרצויות וגנב את כלי הרכב, הוא זקוק לחומר החקירה המצוי בתיק הרצח, שהרי היחידה החוקרת "הגיעה" אליו בעת חקירתה את הרצח. יש להניח, כך טוען ב"כ העורר, כי חשיפת זהות האדם אשר החזיק ברכב הגנוב, ושבהמשך בוצע בו רצח, תוביל לנסיבות הגעת הרכב לידיו ובכך יצליח לעורר ספק בדבר טענות המשיבה נגדו. חשיפת חומר החקירה בתיק הרצח, תאפשר לעורר לנהל את הגנתו בצורה מלאה ומיטבית בפני האישומים המיוחסים לו בכתב האישום בגין התפרצויות וגניבות. העורר יוכל לזמן את הנחקרים בתיק הרצח, גם אלה שלא נחקרו תחת אזהרה, כעדי הגנה בתיק ההתפרצויות והגניבות. ב"כ העורר, עו"ד נאשף, ציין כי הפסיקה העניקה למונח "חומר חקירה" פרשנות מרחיבה ובוודאי שבחומר החקירה בתיק הרצח, יכולות להיות ראיות שמלמדות מי החזיק ברכב וכפועל יוצא, נותנות מענה לשאלה מי התפרץ וגנב את הרכב ומכאן הרלוונטיות להגנתו. לטענת העורר, יש לקבל הערר.  

3.טענות המשיבה

לטענת המשיבה, יש לדחות הערר. העורר לא הצביע על כל רלוונטיות בין חומר החקירה בתיק הרצח לבין הגנתו בתיקי ההתפרצות והגניבה. ההקשר, אותו מנסה העורר לשרטט בין שני התיקים הינו רופף עד לא קיים. טיעוניו של ב"כ העורר, מלמדים שאין לו שום ידיעה מעבר לידיעה שלכאורה קיים פוטנציאל לפיענוח חקירת הרצח והוא זה שיצליח לפענח את תיק הרצח. יצויין כי לעת הזו אין חשוד/ים אחרים בתיק הרצח. בקשת העורר לקבל את חומר החקירה בתיק הרצח, היא מסע דיג לשמו. העורר זוהה כמי שניסה למשוך את הכספים באמצעות כרטיסי האשראי מסניפי הבנק השונים, בהתבסס על זיהוי מעבדתי המצטרף אל סמיכות הזמנים שבין ניסיונות המשיכה השונים אל המועדים בהם בוצעו ההתפרצויות, ובכך מתמלאים תנאי החזקה התכופה הקושרת את העורר לכלל העבירות המיוחסות לו. העורר מנוע מלטעון, באותה נשימה, כי כרטיסי האשראי אשר בשימוש בהם ובגניבתם הוא מואשם, נמסרו לו על ידי אדם אחר, שכן קו ההגנה שלו הינו כפירה כללית. לא זו בלבד אלא שחשיפת חומר החקירה בתיק הרצח, שחקירתו טרם הסתיימה, עלולה לשבש הליכי חקירה ויש בה כדי לפגוע באינטרס הציבורי. בית משפט קמא עבר על כל 5 הקלסרים שהועברו לעיונו ומצא שפרט ל-3 ראיות, אין כל רלוונטיות בתיק הרצח לתיק ההתפרצויות המתנהל נגד העורר. משכך, דין הערעור להידחות.