ע"ח 38726-04-15 ברטוב נ' מדינת ישראל

בצהרי היום, 22.4.15 (יום הזיכרון), הגיש העורר ערר שבו נכתב כי הוא נסב על החלטת בית משפט השלום בקריית-גת, מהיום, לקיים רק ביום 26.4.15 דיון בבקשת העורר מהיום לתת החלטה בבקשתו מיום 15.4.15 להחזרת תפוס, שהועברה לתשובת המשיבה עד יום 19.4.15, אך המשיבה טרם המציאה תשובתה.

המדובר בבקשה להחזרת קנאביס רפואי שהעורר זקוק לו, לטענתו, להפגת כאבי-תופת, והוא צורך אותו ברישיון. עוד התבקשה החזרת ציוד-עזר להכנת התרופה שנתפס יחד עם הקנאביס, וכן הרישיון המקורי עצמו.

למרבה הצער, העורר לא צירף לערר את העתק ההחלטה מושא הערר.

כמו כן, למרבה הצער, נבצר ממני לעיין בהחלטה הנדונה בנט המשפט, משום שמטעמים שלא זכיתי להבינם ערכאת הערעור חסומה בנט המשפט מלעיין בהחלטה שבה עליה לדון.

אציין כי במשך שעות אחר-הצהריים הייתה גם תקלת מחשב וחשמל במזכירות. אולם, המזכירות לא חסכה במאמצים, תוך שהיא מקיימת שיחות טלפוניות רבות עם העורר, במטרה לקבל מן העורר בדרך כלשהי, לרבות היעזרות בדוא"ל ובוואטסאפ, את העתק ההחלטה.

רק עתה, בשעה 17:30 בערך (אזכיר כי מדובר ביום הזיכרון, ערב יום העצמאות), המציא העורר את נוסח ההחלטה מושא הערר.

מן ההחלטה עולה כי בית המשפט קמא דחה את הדיון ליום 26.4.15 מחמת היעדר אישור מסירה למשיבה, שלא אפשר החלטה בלא תשובת המשיבה.

מחד גיסא, ליבי על העורר. לטענתו הנחזית נכונה [כך לאור הפרטים שציין בבקשתו, לרבות מספר הרישיון לשימוש בקנאביס רפואי שניתן לו, בבחינת: "מילתא דעבידא לגילויי, לא משקרי ביה אינשי" (דבר הניתן לגילוי, לא משקרים לגביו)] – הוא סובל מכאבים חזקים, ועתה נגזר עליו להמשיך ולסבול עוד כ-4 ימים, בלא המזור שנתפס ממנו. לאי-נוחות זו מתלווה התמיהה לכאורה מדוע היה הכרחי שלא להותיר בידי העורר את הנדרש לו, לכאורה, לטיפול חוקי במכאוביו.

לא נעלם מעיניי כי אצל העורר נתפסה כמות לא קטנה של סם מעבר למה שהחזיק בו ברישיון לכאורה. אולם, הצידוק לכאורה לתפיסת הכמות העודפת אינו מסביר, על פני הדברים, את הצורך להחרים מן העורר את הנדרש לו לכאורה מטעמים רפואיים, בהיעדר צורך חקירתי נראה לעין.

מאידך גיסא, המצב הקיים שבו העורר מצוי בלא מה שנתפס ממנו קיים מאז 7.4.15; קרי: מזה כ-15 יום. בנסיבות אלה, קיים קושי לשנות את המצב הקיים בלא דיון תחילה, בהחלטת-ביניים.

בנסיבות שצוינו, קרי: היעדר תגובת המשיבה, והקושי להשיגה ולקיים בה דיון בבית-המשפט בדמדומי יום הזיכרון – לא ניתן לבחון את הצידוק לשינוי המצב עובר לשינויו.

לאור המקובץ, ובשים לב לכך שהעורר השלים עם המצב הקיים מזה ימים רבים, והוא במחדלו גרם לשיהוי בהגשת הצרופות החיוניות לבחינת הערר, אשר סיכל את האפשרות לברר היום את עררו – אורה כלהלן:

המשטרה תשקול באהדה להחזיר לעורר לאלתר כמות של 20 גרם קנאביס רפואי, בצירוף כלי העזר להכנת התרופה כמפורט בבקשה, אשר נלקחו ממנו.

במקרה שהמשטרה תראה עצמה מנועה מלעשות כן –

שופט תורן של בית משפט השלום יקיים דיון בבקשה ביום שישי, 24.4.15, לבחינת הצידוק להתנגדות המשטרה להשבת האמור.

אבהיר כי אין טעם בקיום דיון בערר ביום 24.4.15 על החלטה לקיים דיון ביום 26.4.15, כאשר לצורך ליבון העניין במסגרת הדיון בערר יהיה צורך לקיים למעשה את הדיון הראשוני בעניין שטרם נדון לגופו בבית המשפט קמא. לפיכך הוריתי כאמור, כאשר מובן כי שמורה זכות העורר לשוב ולערור על החלטת בית המשפט קמא שתינתן ביום 24.4.15.

המזכירות תמציא ההחלטה בדחיפות לעורר שהגיש את הערר, לעו"ד ניר ליסטר שהגיש את הבקשה להחזרת התפוס, למשיבה, למשטרה ולבית משפט השלום בקריית גת.