ע"ח 31831-05-15 - פסקדין

1.ערר על החלטתו של בית המשפט לתעבורה בצפת (כב' השופט קנדלאפת) מיום 12.5.15 בה הורה בית המשפט קמא על פסילתו של העורר מנהיגה וזאת עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. החלטה זו ניתנה בהמשך לכתב אישום אשר הוגש כנגד העורר ובו הוא מואשם כי נהג בצהרי יום שבת 2.5.15, בכביש מספר 90 כאשר נמצא בבדיקות "מכשיר ינשוף" שנערכה לו כי באוויר הנשוף כמות של 705 מיקרו גרם אלכוהול לליטר – כמות העולה על הריכוז הקבוע בתקנות.

2. בית המשפט קמא קבע בהחלטה מפורטת ומנומקת, כי נמצאו ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של העורר, אשר בגופו נמצאה כמות אלכוהול ברמה העולה למעלה מפי שתיים מעל הרמה המותרת. בית המשפט קבע כי לכאורה המכשיר נמצא תקין. בדיקת מאפיינים שנערכה לעורר, מחוזקות הראיות. בית המשפט קמא לא מצא כל דופי בחומר הראיות אשר יטה את הכף כנגד קבלת הבקשה.

משקבע בית המשפט קמא כי אכן קיימת תשתית ראייתית הולמת, עבר הוא לבדוק את המסוכנות הטמונה בעורר. לאחר שעבר על הפסיקה רלוונטית, קבע כי הגם שאין לעורר עבר מכביד במיוחד בעבירות תעבורה, די במעורבותו בפרשייה נשוא כתב האישום, כדי ללמד על המסוכנות הטמונה בו וכי אין להתיר לו לחזור ולנהוג בשלב הזה.

3. בערר שלפני, טוענת באת כוח העורר כי נפלו פגמים בהליך החקירה שבוצע ביחס לעורר. כך למשל משנפסלו שתי בדיקות ינשוף ראשונות שנעשו לעורר, חייב היה השוטר להדריך את העורר ולרשום מזכר. עוד לטענתה, ניתן למצוא כי פלטי הבדיקה הינם בטופס אחד ארוך. אין הפרדה בין כל בדיקה לבדיקה ואין התייחסות לעניין הנשיפות שנפסלו בחומר הראיות. גם לגבי בדיקת המאפיינים שביצע השוטר, טוענת הסניגורית כי הרישום שביצע השוטר אינו כולל סימון נקודות על גבי הטופס הרלוונטי, לדבריה "היה על השוטר לסמן את התרשים באיזה נקודת זמן ובאיזה שלב התנדנד הנאשם". כן סבורה היא שהשוטר היה צריך לכתוב "כבדה" במקום "בינונית" לגבי התרשמותו הכללית מהשפעת האלכוהול על העורר.

בהמשך, היא טוענת כי על התביעה לשכנע את בית המשפט כי מדובר בנהג מסוכן. בטיעוניה בפני הביאה פסיקה מרובה התומכת לכאורה בטיעוניה. כן היא ציינה כי עברו התעבורתי של העורר קל ומכך התעלם בית המשפט. עוד היא טוענת טענה, אשר איני מצליח לרדת לחקרה, באשר לאורך תקופת הפסילה, הגם שדבר זה נקבע מפורשות בהחלטת בית המשפט קמא, אשר לא האריך את תקופת הפסילה מעבר לתקופה הסטטוטורית.

אין בדעתי לחזור על כל יתר הטענות, אשר מהוות חזרה אחת על השנייה. רק אציין כי לסיום, מוסיף העורר וטוען כי היה לשקול את שיקוליו האישיים לפיהם הוא זקוק לרכבו על מנת להגיע למקום עבודתו וכן להסיע את אחותו, החולה במחלה קשה, ונזקקת להסעות לטיפולים באזור המרכז, כאשר העורר מסיע אותה.

דיון

4. עברתי על כל חומר הראיות המצוי בתיק. לא מצאתי כי נפלה בחומר כל תקלה, או חוסר, אשר יביאוני לכלל מסקנה כי לא קיימת תשתית ראייתית לכאורית הולמת בשלב זה של ההליך. השוטר מילא מזכר מפורט באשר להתרחשות האירוע, הכל כנדרש בפסיקה ובתקנות. מכשיר הינשוף כוייל כדין, ותוצאות בדיקות הכיול מצויות בחומר. נכון אמנם כי שתיים מבדיקותיו של העורר נמצאו פסולות, אולם השלישית צלחה. הכלל הוא כי במידה ונבדק החשוד בנהגיה בהיותו בגילופין, אינו נושף כפי שנדרש, יש להזהירו שמא עצם פסילת הבדיקות, תחשב כבדיקה חיובית.

במקרה שלפנינו, לא היה צורך באזהרה כאמור, שכן הבדיקה השלישית העלתה ממצא חיובי.