ע"ח 27274-09-14 כעכוש ואח' נ' משטרת ימ"ר גליל - פסקדין

1.לפניי ערר על החלטת בית משפט השלום בחיפה (כבוד השופטת טנוס), מיום 2.9.14, בתיק צ"א 10482-05-14, לפיה החליט בימ"ש קמא להאריך את מועד החזקת המשטרה בתפוסים עד ליום 13.11.14.

במסגרת חקירה המתנהלת נגד העוררים, בחשד לעבירות קשירת קשר לפשע, סחיטה באיומים, מרמה, זיוף בנסיבות מחמירות הלבנת הון ועוד, תפסה המשטרה [על פי סעיפים 32, 34 ו-35 לפקודת סדר דין פלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) תשכ"ט-1969, וכן לפי סעיף 26 לחוק איסור הלבנת הון, תש"ס – 2000, תפוסים שונים, הכוללים נכסי מקרקעין, כלי רכב, כספים, תכשיטים ועוד (להלן: "התפוסים").

2.התפוסים מוחזקים בידי המשטרה מתחילת שנת 2013 ומפעם לפעם פנתה המשטרה בבקשות לביהמ"ש להארכת התקופה. אומר, בקצרה, כי במסגרת החלטות שניתנו בבתי משפט השלום וכן בערעורים שהוגשו עליהן הוארכה התקופה בה הורשתה המשטרה להחזיק בתפוסים וכעת מונח לפניי ערר על ההחלטה האחרונה שניתנה בענין, כאמור לעיל.

הערר דנן מופנה רק נגד התפוסים שהם כלי רכב.

3.בטרם אדרש לגופו של ענין אציין, כי הדיון בפניי נערך ביום 21.9.14 וכי רק בשל טעות לא ניתנה על ידי החלטה, עד היום. מקור הטעות הוא בכך שבערר נוסף, שהוגש, במקביל, על ידי המשטרה, בנוגע להקפאת חשבונות בנק ואשר נדון באותו יום (מ"ח 35998-09-14), הודיעה המשטרה, למחרת היום, שהיא חוזרת בה מהערר והמשימה נמחקה מסל המשימות שלי. רק לאחר שביום 30.10.14 הופיע בפניי הפרקליט מטעם המדינה, שטען בערר והסב את תשומת לבי לכך שטרם ניתנה החלטה בתיק זה, התבררה לי הטעות. עם הצדדים הסליחה.

4.למעשה, בהליכים הקודמים לא הייתה מחלוקת בדבר קיומן של ראיות לכאורה, אולם העוררים טענו בפניי, כי על אף שהם הסכימו כי קיימות ראיות לכאורה, היה זה בשלב הראשוני וכי בהחלטות קודמות לא הייתה התייחסות פרטנית לראיות. כן נטען כי לו היו די ראיות, הייתה המדינה כבר מגישה כתב אישום.

עוד טען ב"כ העוררים, כי תפיסת כלי הרכב פוגעת בזכות הקניין של העוררים (שכן ערכם של כלי הרכב יורד בכל חודש וחודש בו הם מוחזקים אצל המשטרה) וכן פוגעת היא בחופש העיסוק שלהם, בפרנסתם ובפרנסת בני משפחתם וכי אין זה סביר שבפרק זמן כה ארוך של חקירה גלויה (לאחר שהתקיימה חקירה סמויה), לא הוגש כתב אישום וכלי הרכב לא יוחזרו למרשיו.

בנוסף נטען, כי, מעבר להערכה כללית של גורמי החקירה, לא הובאו ראיות מספיקות ונתונים מספיקים על מנת שניתן יהיה להערכת היקף הפעילות הבלתי חוקית, הנטענת, מול שווי הנכסים שנתפסו וכי תקופת התפיסה אינה מידתית.