ע"ח 15988-11-16 - פסקדין

1.עניינה של החלטה זו בערר בנושא השבת תפוסים.

2.הערר מופנה כלפי החלטת בית משפט השלום מ-5.10.16 והוא הוגש ב-7.11.16.

3. בהחלטה שביסוד הערר חויבה המשיבה להשיב לעורר תפוסים שונים (כונני מחשב שאינם קשורים לחשדות ופנקסי שיקים) ונדחתה בקשת העורר להשבת תפוסים אחרים (כונן מחשב הקשור לעבירות שהעורר נחשד בהן וסכומי כסף). לגבי אותם תפוסים נקבע כי המשיבה רשאית להחזיק בהם עד 12.12.16. עוד נקבע כי עד אז "תמצה המשיבה את החקירה לרבות התייעצות עם גורמי התביעה על מנת לגבש עמדתה. כמו כן, בהתאם לתוצאות החקירה, תשקול המשיבה החזרת הכספים שנתפסו במזומן, ולכל הפחות השבת מקצתם". בהמשך לכך הוצג במהלך הדיון בערר מכתב של הפרקליטות מ-13.11.16, שעל פיו "במהלך שלושת השבועות הקרובים תתקבל החלטה" לגבי החקירה שעל הפרק.

4. המשיבה טוענת כי דין הערר להידחות גם מטעמים דיוניים הקשורים ללוחות הזמנים הרלבנטיים וגם לגופו.

5. לאחר שקילת המכלול הגעתי למסקנה כי גם מנקודת מוצא נוחה לעורר, שאין לדחות את עררו מטעמים דיוניים, הרי שיש לדחותו לגופו.

6. בהינתן מה שמצוין בהחלטתו של בית משפט קמא, יחד עם השתלשלות העניינים עד כה ולוח הזמנים לגבי מה שעל הפרק (כעולה מסעיפים 3-2 דלעיל), איני סבור שיש מקום לכך שערכאת הערר תיתן עתה הוראות שונות מאלה שניתנו ע"י בית משפט קמא.

7. בית משפט קמא ביסס את החלטתו שלא להשיב את התפוסים האמורים (להבדיל מן האחרים) בקיום חשדות לעבירות בקשר אליהם. יש לזכור כי מה שנקבע בהקשר זה נעשה בשלב החקירה (ואף בטרם השלב שבו נקבע במקרים מתאימים אם יש "ראיות לכאורה"). במצב עניינים זה ובעוסקנו במעמדם של חפצים בשלב החקירה (להבדיל מזה של החשודים עצמם, אם ייעצרו או ישוחררו בתנאים), די לומר עתה כי אכן קיים חשד סביר שהעורר ביצע את שהוא נחשד בו וכי התפוסים קשורים (כמכשירי ביצוע או כתוצרים) לעבירות שבהן מדובר. טענות העורר אינן משכנעות כי מצב הדברים בהקשר זה אינו כפי שנקבע בהחלטה.

8.בית משפט קמא גם הסביר שאפילו נפל פגם כלשהו בהליכים שקדמו להחלטה שביסוד הערר, הרי שהפגם נתרפא. מכל מקום, במקרה דנן עניינים הקשורים בשלבים שקדמו להחלטה הנ"ל אינם צריכים להוביל לתוצאה שונה לגבי מה שעל הפרק עתה. בקשר לכך יש לשלול, בין היתר, את הטענה כאילו מהלך שאינו נכון במעמד צד אחד מצמצם את האפשרות שבהמשך תתקבל ההחלטה הנכונה. ככלל, אין מקום לחשש כזה (בדומה למצב הדברים לגבי צו עיקול זמני או סעד ארעי הניתנים במעמד צד אחד כשלאחר מכן מתקיים דיון בעניינם במעמד הצדדים. וראו בקשר לכך למשל רע"א 8420/96 מרגליות נ' משכן, פ"ד נא (3) 789 (1997) ועוד). לנוכח האמור לעיל ובכלל, לא התממש חשש כזה בענייננו, כעולה גם מכך ששוחררו תפוסים אחרים וגם מכך שניכר כי הופעל שיקול דעת חדש ופתוח בעקבות הדיון במעמד הצדדים.

9.בהמשך לכל האמור, טענות העורר אינן מצדיקות התערבותה של ערכאת הערר בהחלטה שביסודו.