ע"ח 14473-10-15 זייפר בע"מ ואח' נ' עירית נתניה

כנגד העוררים, המנהלים עסק של אחסון ומכירת גז, אחסון ומכירה של חומרי גלם לבנייה ואחסון ומכירה של חומרים לקיחים ורעילים, הוגש ביום 24.6.12, כתב אישום בבית משפט לעניינים מקומיים בנתניה (רע"ס 43548-06-12) בו מיוחסות להם עבירות של ניהול עסק ללא רשיון עסק ואי קיום צו סגירה שיפוטי שניתן ביום 9.12.07 ונכנס לתוקפו (לאחר מתן ארכה) ביום 9.12.09.

העוררים הגישו לבית המשפט קמא בקשה לפי סעיף 74 לחסד"פ בה ביקשו כי בית המשפט יורה להעביר לידיהם מידע ופרטים, כמפורט בבקשה, מאחר ו"נתונים אלה עשויים לסייע בידי המבקשים (העוררים כאן – ז.ב.) לבסס טענה של אכיפה בררנית, במיוחד על רקע ההתכתבות בין המבקשים למשיבה" (סעיף 16 לבקשה):

המידע והפרטים שהתבקשו הם:

1. רשימת תיקי החקירה שנפתחו על ידי המשיבה נגד חשודים אחרים בעבירות בהן הואשמו העוררים, בין השנים 2013 – 2015.

2. רשימת תיקי החקירה שנסגרו על ידי המשיבה בעיר נתניה כנגד חשודים אחרים בעבירות בהן הואשמו העוררים, בין השנים 2013 – 2015.

3. העתקי כתבי האישום שהוגשו על ידי המשיבה לביהמ"ש בנתניה בעבירות בהן הואשמו העוררים, בין השנים 2013 – 2015, כולל מספרי התיקים.

4. העתק מהנימוקים בכתב שמופיעים בתיקים בעבירות בהן הואשמו העוררים, בין השנים 2013- 2015, המבהירים מדוע הוחלט על הגשת כתב אישום או סגירת תיק.

5. נהלי העבודה או הנחיות מנהליות המפרטות קריטריונים להגשת או אי הגשת כתב אישום בעבירות בהן הואשמו העוררים, ככל שישנן כאלה.

בית משפט קמא דחה את בקשת העוררים ועל החלטה זו נסב הערר שבפני.

העובדות וטענות הצדדים 

1. לטענת העוררים, בעקבות חשד לאכיפה בררנית, פנה בא כוחם אל המשיבה, ביום 9.2.15, (קרוב לשלוש שנים לאחר הגשת כתב האישום),וביקש לקבל מידע אודות ההליכים המשפטיים שננקטו כנגד ששה עסקים, ששמם צוין בפניה, המצויים בסמיכות לעסקם של העוררים "וזאת לאור העובדה שבעסקים הנ"ל קיימות חריגות בניה או לא הוגשו בקשות לשימוש חורג".

2. לטענת העוררים תגובת המשיבה לקתה בחוסר בהירות ובחוסר דיוק ולאחר התכתבות ענפה בינם לבין העיריה "הזדקר לעין כי ישנה תשתית ראייתית ראשונית בדבר חשד לאפליית העוררים", מאחר ומההתכתבויות עם המשיבה עלה כי הוגשו בחודשים מאי ויוני 2015, שלושה כתבי אישום כנגד עסקים מתוך רשימת העסקים לגביהם ביקשו העותרים מידע ("מעיין הגבס", "ארבעה גלגלים" ו"גדנסקי"), לגבי העסקים האחרים ("מנדרין", "טרייד אין סוכנויות" ו"גל כפוף"), מיאנה המשיבה לציין, כך לטענת העוררים, מתי בדיוק החלו הליכי החקירה, בעקבות מה הם החלו ומדוע הם אינם מסתיימים בהגשת כתב אישום.

על בסיס עובדות אלה הגישו העוררים ביום 3.6.15, לבית המשפט קמא, בקשה לגילוי מידע על פי סעיף 74 לחסד"פ.

3. לטענת העוררים, בבקשה ובערר שבפני, נתונים סטטיסטיים בדבר מדיניות העמדה לדין הם בבחינת "חומר חקירה" על פי סעיף 74 לחסד"פ. במקרים רבים ודומים קיבלו בתי המשפט עררים בהסתמך על סעיף 74 לחסד"פ ונקבע בהם כי זכותו של נאשם לקבל נתונים סטטיסטיים לגבי מדיניות העמדה לדין בהסתמך על סעיף 74(א) לחסד"פ.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטענתה, "חומר חקירה", בהתאם לסעיף 74 לחסד"פ, מתייחס רק לתיק הנוגע לנאשם ואין להרחיבו מעבר לכך ולהעניק זכות עיון בתיקי חקירה אחרים, חרף ההרחבה שנעשתה בפסיקה למושג "חומר חקירה".