ע. ואח' נ' משטרת ישראל/ ימ"ר ירושלים

בפני בקשה נוספת להחזרת תפוסים במסגרת פרשייה בה נעצרו עשרות חשודים ונחקרו בחשדות של ארגון הימורים בלתי חוקיים, השמטת הכנסות והלבנת הון.

המבקשים 1 ו-2 הינם חשודים בפרשה, והמבקשת 3 הינה אימם. מידי המבקשים נתפסו שני כלי רכב הרשומים על שם המבקשת 3, וכן סכום כסף מזומן ושני טלפונים סלולריים.

לטענת ב"כ המבקשים, רכב היונדאי נשכר בליסינג אשר עומד להסתיים בעוד חודשיים, כך שהרכב יחזור אז לבעלות חברת הליסינג. יש לטענתו להביא בחשבון שעד היום שולמו עבור הרכב רק 28,000 ₪ ומכך לגזור את הפיקדון. באופן דומה רכב הBMW נרכש באמצעות הלוואה שרובה עוד לא שולמה. כמו כן לטענתו הרכבים לא שימשו לביצוע עבירה.

באשר לסכום הכסף שנתפס, לטענת ב"כ המבקשים הוא נתפס בכספת של העסק השייך למבקשת 3. זה פדיון העסקים הרגיל של העסק והוא אינו קשור לעבירות. לטענתו, על המשיבה להציג ראיות לכך שמדובר בכסף בלתי חוקי או שהיה ערבוב בין הכספים החוקיים לבלתי חוקיים.

באשר לטלפונים הניידים שנתפסו ביקש ב"כ המבקשים להשיבה בהתאם להלכת יניב עמר (רע"פ 5440/16 מדינת ישראל נ' עמר (14.8.2016) (להלן: "הלכת יניב עמר")).

לטענת ב"כ המשיבה, אין משמעות לשאלה כיצד ממומן הרכב והאם הדבר נעשה במסגרת ליסינג. העובדה הרלוונטית היא שהחשוד הוא זה שמחזיק ברכב. לטענתו ההפקדה נועדה לשמור על ערך הרכב כאשר ההערכה היא לירידה של 15% מערכו כל שנה, ובהנחה שההליך הפלילי יימשך לפחות שנתיים.

באשר לכסף שנתפס טען ב"כ המשיבה כי בעבירות של הלבנת הון יש ערבוב בין כספים חוקיים לכספים בלתי חוקיים ולא ניתן להפריד ביניהם בשלב זה.

בנוגע לטלפונים שנתפסו נטען כי טרם הסתיימה בדיקת החומר, ישנו קושי להשיבם בשל כלל הראיה הטובה ביותר ולאחר שנמצאו בהם ראיות, וכן יתכן שיתבקש חילוטם של טלפונים בעלי שווי גבוה. לטענתו, למשטרה יש זכות לתפסם למשך 180 יום.

דיון והכרעה