ע"ו 6310-09-15 י.ש נ' משרד הביטחון קצין תגמולים - פסקדין

1.המערער יליד 1946 דהיינו היום כבן 70. המערער מוכר כנכה צה"ל בנכות משוקללת של 54% בגין סעיפים שונים. (גנחת הסימפונות, אין אונות, מצב אחרי תיקון בקע משמאל, בקע מפשעתי מימין, שטפי דם תת עוריים, צרבת על רקע דלקת כרונית, וכן סוכרת ואוסטאופורוזיס). הערעור הנוכחי מתייחס אך ורק לנושא הסוכרת ולנושא האוסטאופורוזיס.

2.אקדים ואציין כי עומד בפני אך ורק תיק רפואי מספר 8 של המערער, דהיינו שבעה תיקים רפואיים קודמים לא הונחו בפני. לפיכך המידע שאוב אך ורק מתיק זה.

3.להלן השתלשלות הדיונים בוועדות הרפואיות אשר קדמו להחלטת הועדה הרפואית העליונה שהיא מושא ערעור זה, שכן קויימו ארבע ישיבות עוקבות של הועדה הרפואית העליונה באותו הענין, כדלקמן:

א. המערער פנה בסמוך לחודש אוגוסט 2013 בבקשה להכיר בהחמרה במצבו בגין אוסטאופורוזיס ובגין הסוכרת. ועדה רפואית מחוזית שהתכנסה לדון בעניינו ביום 29.8.13, קבעה כי לא חלה החמרה במצב האוסטאופורוזיס או במצב הסכרת. המערער ערער על קביעה זו לוועדה רפואית עליונה, אשר התכנסה לראשונה לדון בעניינו ביום 24.2.14.

ב.טרם תחילת הדיון ביום 24.2.14, מציינת הוועדה כי מדובר במערער אשר כבר הגיש ערעור לפני שנה בנושא אסטמה ותפקוד מיני, ובאותה וועדה ישב רופא פנימי אשר יושב גם בוועדה זו, ד"ר בנטור ידידיה. לפיכך נרשם כי הוועדה שואלת את המערער האם ברצונו להשאיר את ההרכב הנוכחי או לשנותו. המערער השיב בבטחון רב, כי הוא מעוניין בהרכב אחר לשמיעת ערעורו. לפיכך הוועדה קיבלה את בקשתו, ובהחלטת הרופאים פרופ' יצחק פלד (כירורג), פרופ' ידידיה בנטור (פנימאי) וד"ר צבי חורש (אורתופד), נקבע דיון למועד אחר.

ג.ביום 12.5.14 התכנסה שוב הועדה הרפואית לדון בעניינו של המערער, והפעם נוספו להרכב שצוין לעיל, שלושה רופאים נוספים: ד"ר מאושר נתנאל (אורתופד), פרופ' יואכימס צבי (אא"ג) וד"ר פינטו יוסף (מומחה עור ומין). הוועדה שמעה את תלונות המערער, במהלכן התייחס לתרופות ולזריקות שהוא מקבל, לשברים בצלעות מהם הוא סובל, וכן למצב הסוכרת וסוג הטיפולים שמקבל בגינם. הועדה החלה לדון לגופו של עניין, עיינה במסמכים השונים שהונחו בפניה, השוותה בין בדיקות צפיפות עצם משנת 2011 לבין בדיקה מ-2013, וקבעה כי אין עדות להחמרה באוסטאופורוזיס, וב-2013 מצבו מוגדר כאוסטאופניה בלבד. לגבי מצב הסוכרת קבעה כי מתוך התיעוד של המרפאה האנדוקרינית, אין החמרה במצב הסוכרת, אך על מנת להעריך נושא זה יש להביא עדות לפגיעה באברי מטרה, כמו עיניים, כליות, לב וכלי דם ונוירולוגיה. לפיכך נתבקש המערער להציג ראיות בנושא של איברי מטרה.

ד.הועדה הרפואית העליונה התכנסה שוב לדיון בעניינו של המערער ביום 2.2.15. הועדה שמעה שוב את דברי המערער, שחזר וציין שוב את מצבו בנושא הסוכרת, וגם בנושא האוסטאופורוזיס. הוועדה ציינה כי נושא האוסטאופורוזיס סוכם בדיון הוועדה מיום 12.5.14 ולא שבה לדון בו. לעניין הסוכרת, הוועדה עיינה בסיכום ביקור שהמערער הביא עימו מן המרפאה האנדוקרינית מיום 4.1.15, שם נרשם כי מדובר בסוכרת מסוג 2 ללא ציון של סיבוכים. עוד עיינה הוועדה בבדיקות גלוקוז, באשפוז מבית חולים פוריה מיום 10.9.14, שם עלו ערכים של סוכרת מאוזנת. הוועדה ציינה כי לגבי סיבוכי סוכרת הועלה חשד לנוירופתטיה פריפרית, ו-E.M.G שבוצע בבית חולים רמב"ם ביום 21.12.14 הראה מבחן הולכה עצבי תקין. הועדה מצאה חסר לגבי בדיקות תפקודי כליה ובדיקת פונדוס. הוועדה ציינה כי למרות שבביקורו במרפאה האנדוקרינית ביום 25.5.14 וביום 4.1.15 נרשם שאין סיבוכי סוכרת, הועדה מבקשת להשלים בירור פגיעת סוכרת באיברי מטרה על ידי בדיקת פונדוס ושתן לכללית.

ה.ביום 18.5.15 התכנסה שוב הוועדה בנוכחות המערער להשלמת הדיון. המערער ציין כי ביקר במיון בתאריך 5.5.15 והציג מסמכי המיון. הוועדה דנה במסמכים חדשים שקיבלה וציינה כי בדיקת שתן מיום 19.3.15 היתה תקינה. בבדיקת סיכום ייעוץ של פרופ' גריגצ'ק מיום 17.6.14 צוין כי בבדיקת קרקעית העיניים אין סימני רטינופתיה סוכרתית. לאור זאת, לאור בדיקת E.M.G ללא סימני נוירופתיה ולאור רישום המרפאה האנדוקרינית בבית חולים רמב"ם שלא ציינה סיבוכי סוכרת, קבעה הוועדה כי אין עדות להחמרת הסוכרת.

4.על החלטת הוועדה הרפואית העליונה אשר לא מצאה החמרה במצב האוסטאופורוזיס ובמצב הסוכרת, מגיש המערער את הערעור הנוכחי. ראשית מבקש המערער לפסול את הרופאים אשר אינם מתחלפים, שכן בדיון קודם בנושא פגימות אסטמה ותפקוד מיני, ישב ד"ר בנטור ידידיה כאחד מחברי ההרכב שם. עוד טוען המערער כי הרופאים מזלזלים בו במסגרת הישיבות. המערער ציין כי בהתכנסות אחת, המומחים הסתכלו מהחלון והוא נאלץ לדבר אל המזכירה, ובישיבה אחרת שניים מתוך שלושה מומחים עברו לבדוק בחדר אחר, בעוד הוא נמצא בדיון בפניהם. עוד טען כי המומחים לא מזדהים טרם הבדיקה ומאחרים להגיע. מטעם זה, ביקש לפסול את חברי ההרכב ולקיים דיון לפני הרכב מומחים חדש. המערער אף הפנה למכתב ששלח לפרופ' הלפרין, יו"ר וממונה ארצי על הוועדות הרפואיות העליונות, שם ביקש להחליף את הרכב הרופאים ונענה כי בעניינו נעשה צעד חריג כאשר על פי בקשתו בישיבת הוועדה הראשונה הוסכם להחליף את הרכב הועדה (הוספת שלושה מומחים), וצעד זה ננקט רק כדי להגדיל את אמונו בוועדות. עוד הגיש המערער תגובה שקיבל ממבקר המדינה ונציב תלונות הציבור המתייחסת בין היתר לטענתו כי הרופאים הסתכלו מהחלון בחדר הבדיקה. לכך השיב המבקר במכתב מיום 14.7.15 – "אשר לטענתך כי הרופאים הלכו להסתכל מחלון חדר הבדיקה, מסר האגף כי טענה זו נבדקה על ידם בעבר ולא ניתן היה לאמת אותה או למצוא סיבה להתנהגות כזו". עוד נאמר שם כי כל טענה על מקצועיות הועדה והבדיקות שהיא עורכת, יש להעלות בפני בית המשפט.

המערער טוען בנוסף כי על אף שהציג מסמכים רפואיים רבים, הוועדה לא עיינה בהם ולא התייחסה לטיפול התרופתי שהוא מקבל, אלטרולט בגין סכרת וזריקות פורטאו בגין האוסטאופורוזיס למניעת שברים נוספים. נטען כי בין חברי הוועדה מדרג ראשון לא היה נוירולוג חבר בהרכב הרופאים, והוועדה הרפואית העליונה לא דנה בכל נכויותיו למרות שנאמר לו שתעשה כן.

5.לערעורו של המערער שני ראשים מרכזיים. האחד, לעניין החלטת הוועדה שאיננה מתייחסת למסמכים הרפואיים והחלטתה בנושא העדר החמרה שגויה לטענתו. השני, מתייחס להרכב חברי הוועדה העליונה שדן בעניינו.

6.התייחסות הוועדה למסמכים - מפרוטוקול הוועדה הרפואית העליונה עולה שהתייחסה למסמכים רבים בעניינו של המערער בשני הנושאים שהעלה. נושא האוסטאופורוזיס ונושא הסוכרת. כבר במסמכים משנת 2011 (סיכום ביקור מבית חולים רמב"ם מיום 8.5.11 ו-20.12.11), נרשם כי המערער מטופל בפורטאו לעניין האוסטאופורוזיס החל מסוף שנת 2010, וכי אינו מתמיד בטיפול. במסמכים מאוחרים יותר נרשם כי האוסטאופורוזיס נמצא בגבול התחתון של הנורמה. בבדיקת צפיפות עצם מיום 1.8.13 נרשם כי ערכי צפיפות העצם מתאימים לאוסטאופניה. בסיכום ביקור מבית חולים רמב"ם מיום 12.4.15 נרשם: "אוסטאופניה – ללא עדות לשברים צפיפות עצם יציבה ללא שברים". ניתנה המלצה להמשך מעקב בלבד. המערער הגיע לחדר מיון ביום 5.5.15 והתלונן על כאבים בחזה בצד שמאל. המערער עבר צילום חזה שנמצא תקין ללא עדות לשברים חדשים בצלעות (נראו שברים ישנים).