פלוני נ' קצין התגמולים

1.בפנינו ערעור על פסק דינה של ועדת הערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), תשי"ט – 1959 (להלן: "חוק הנכים") בראשות כב' השופטת כאמלה ג'דעון בע"נ 44614-02-20 מיום 19/05/23.

2.המשיב בהחלטתו מיום 29/01/20 דחה את תביעתו של המערער להכרה בזכות נכה על פי חוק הנכים בנימוק כי לא הוכח קשר סיבתי בין אירוע שאירע ביום 07/04/16 לבין מצבו הנפשי של המערער.

3.בפסק דינה של הוועדה מיום 19/05/23 דחתה הוועדה את ערעורו של המערער וקבעה כי לא מתקיים קשר סיבתי משפטי אובייקטיבי בין מצבו הנפשי של המערער לבין שירותו הצבאי, ומשכך לא ניתן להכיר בו כנכה לפי חוק הנכים.

התשתית העובדתית הרלוונטית

4.המערער יליד X/X/97 היה אמור להתגייס לצבא. בימים 02/08/15 ו- 17/11/15 התייצב המערער בבסיס קליטה ומיון (להלן "הבקו"ם") וביקש שישובץ ליחידה קרבית כלוחם במשמר הגבול, אולם בקשתו נדחתה והוא שובץ לחיל חימוש. המערער סירב לשתף פעולה בשני מועדים אלה, נעצר בכלא צבאי, לאחר מכן שוחרר לביתו וגיוסו נדחה. ביום 27/03/16 התייצב המערער בפעם השלישית בבקו"ם וביקש לשרת כלוחם במשמר הגבול, אולם בקשתו נדחתה שוב והוצע לו לשרת ביחידת חילוץ והצלה בפיקוד העורף. המערער הסכים והועבר ליחידה זו, אולם ביום 06/04/16 נפלט מהיחידה בשל בעיות משמעת, לרבות: חוסר מוטיבציה, אי שתוף פעולה, איחור בזמנים ועוד.

5.ביום 07/04/16 התייצב המערער בבקו"ם על מנת להישפט. במעמד זה ביקש המערער לפגוש קב"ן על מנת לקבל ממנו כדבריו, הכשר כי הוא חדור מוטיבציה ובאפשרותו לשרת ביחידה קרבית, אולם נאמר לו כי יפגוש קב"ן רק במעצר. לאור ניסיונו בשני המעצרים הקודמים, התעקש המערער לפגוש קב"ן לפני הכניסה למעצר. שוטרים צבאיים ניסו לשכנעו להיכנס לתא המעצר, אולם המערער עמד על סירובו ובעט בדלת המעצר וניסה לקרוע את מדיו ואת כרטיס החוגר שלו. בעקבות התנהגותו הורה סא"ל טרבלסי ששימש כראש ענף קליטה ולוגיסטיקה על כבילתו של המערער באזיקים והבאתו בפניו להישפט. המערער התנגד לפעולת האיזוק תוך שימוש בכח, דבר שחייב את השוטרים הצבאיים להצמידו לקרקע בניסיון להשתלט עליו לצורך ביצוע פעולת האיזוק (להלן: "האירוע").

6.בעקבות מחלוקות עובדתית שהתגלעה בין הצדדים ביחס לנסיבות התרחשות האירוע ולאור טענת המערער כי הוא הותקף על ידי שוטרים צבאיים, החליטה הוועדה להורות על שמיעת העדים העובדתיים מטעם שני הצדדים בטרם הכרעה בערעור. במסגרת זו, העידו מטעם המערער: המערער ואביו מר ס' ס', ומטעם המשיב העידו: סא"ל מעוז טרבלסי ששימש כראש ענף קליטה ולוגיסטיקה במועד האירוע, ומר תימור כהן ששון שבמועד האירוע שירת במשטרה הצבאית בתפקיד מדריך כלואים בבקו"ם.

7.בהחלטת ביניים שניתנה על ידי הוועדה ביום 18/10/22, נקבע כי האירוע התרחש בעקבות סירובו של המערער לשתף פעולה עם הליך הגיוס וסירובו להיכנס למעצר תוך הפעלת התנגדות פיזית, דבר שגרם לכבילתו באזיקים על ידי השוטרים הצבאיים והבאתו למעצר. עוד נקבע כי פעולת האיזוק נעשתה תוך שימוש בכוח עקב התנגדותו של המערער, אולם, הכוח שהופעל על המערער לא היה כוח מופרז, בלתי מידתי או בלתי סביר.

8.ביום 23/04/16 במהלך שהותו בכלא הופנה המערער לבדיקה פסיכיאטרית שבמסגרתה אובחן כסובל מהפרעת הסתגלות עם רגשות מעורבים והפרעת דחק חריגה, ובבדיקות נוספות מיום 09/05/16 ומיום 08/06/16 נקבע כי המערער סובל מהפרעת הסתגלות קריטית עם ביטויים דיכאוניים חרדתיים והוא שוחרר מהצבא עם פרופיל 21. לאחר השחרור המשיך המערער להיות במעקב פסיכיאטרי, וביום 16/04/19 הוא אובחן כסובל מהפרעת דחק בתר חבלתית.