ע. אלחי דאוד עבודות עפר ופיתוח בע"מ ואח' נ' חיים ומשה מנגד בעמ ואח' - פסקדין

פסק דין

בפני תביעה כספית ותביעה שכנגד.

התובעת אשר הינה חברה לעבודות עפר ופיתוח טוענת כי ביום 14/10/09 נקשרה בהסכם עם הנתבעת אודות ביצוע עבודות חציבה באתר בית החולים רמב"ם בחיפה. התובעת לטענתה, שימשה כקבלן משנה מטעם הנתבעת, שהינה הקבלן אל מול חברת סולל בונה – מבצעת הפרוייקט. לטענת התובעת, התחייבה הנתבעת לשלם לתובעת עבור ביצוע העבודות סך של 20 ש"ח למ"ק חציבה. התובעת טוענת כי החלה בעבודתה וביום 20/12/09 הורתה לה הנתבעת להפסיקן בטענות תמוהות ולא מוצדקות בדבר עיכוב במהלך העבודה. התובעת טוענת כי הודיעה לנתבעת שהעיכוב נבע מהצטברות מים באתר, גורם אשר אינו תלוי בה. לטענת התובעת היא שיגרה עוד באותו יום לנתבעת הודעה בדבר סיבת העיכוב, אך הנתבעת עמדה על הפסקת עבודתה של התובעת. התובעת טוענת כי שיגרה אף הודעה בדבר הפסקת העבודה למזמינת העבודה – סולל בונה והוציאה את כל הציוד שלה וכליה מן האתר. התובעת טוענת כי דרשה להסדיר את שכרה וערכה מדידה בידי מודד מוסמך מטעמה וכי הלה בדק ומצא, כי התובעת חצבה 7018 מ"ק באתר ולפיכך חבה הנתבעת, לטענת התובעת, 140,360 ₪ לתובעת. לטענת התובעת, הנתבעת מסרבת לשלם את שכרה כאמור והפרה עמה את ההסכם ולפיכך היא חבה גם בפיצוי התובעת בפיצוי עבור נזקיה ע"ס 50,000 ₪. מכאן תביעת התובעת.

הנתבעת אישרה כי אכן נחתם הסכם בין הצדדים, אך התובעת לא העבירה ציוד לשטח בסמוך לאחר חתימת ההסכם ואף לא החלה בביצוע העבודות כמוסכם ביום 1/11/09. לטענת הנתבעת היא נאלצה ביום 26/11/09 להתחיל בביצוע עבודות החציבה בעצמה ורק ביום 14/12/09 בשעות אחרי הצהריים הגיע לאתר העבודה עובד אחד מטעמה של התובעת בלווי מחפר זחלי, אשר לא היה מתודלק ואף לא היה ברשותו פטיש חציבה כי אם כף חפירה בלבד. לטענת הנתבעת, עוכבו העבודות מטעמה של התובעת בכל פעם בשל סיבה אחרת, דוגמת פיצוץ בצינור ההידראולי של המחפר, חסרים של שמן וסולר, איחורים של עובד התובעת והעדר ציוד חציבה. לטענת הנתבעת ביצעה התובעת בין התאריכים 14/12/09 ל 20/12/09, שני ימי עבודה בפועל, בהם לא נחצב על ידה דבר אלא נאספה אשפה בנפח פעוט בלבד. הנתבעת טוענת כי נאלצה לצורך קדום העבודות ועמידה בלוח הזמנים אל מול מזמינת העבודה, לבצע עבודות חציבה בעצמה ואף סיפקה לתובעת סולר לתדלוק המחפר היחיד אשר היה בשטח מטעמה של התובעת ולא שולם לה בעבורו בידי הנתבעת. לטענת הנתבעת, דווקא התובעת היא אשר הפרה את ההסכם ומנהלה של התובעת הוא אשר דרש את ביטול ההסכם והכפיש שמה של הנתבעת. לטענת הנתבעת, הסיבה האמתית לאי ביצוע העבודה בידי התובעת נעוצה בהעדר ציוד מתאים. עוד טוענת הנתבעת כי תחשיב המודד מטעמה של התובעת מופרך ואינו תואם את התנאים המצויים בשטח ואף לא נוהל על ידה יומן עבודה, בניגוד להתחייבותה, כך שניתן היה לבחון את התקדמות עבודתה. הנתבעת טענה איפוא כי יש לדחות את תביעת התובעת ואף הגישה מטעמה תביעה שכנגד.

בתביעה שכנגד טענה הנתבעת כי נגרמו לה נזקים כתוצאה ממעשי ומחדלי התובעת וכי היא נאלצה להיערך על מנת להשלים את העבודה לה התחייבה אל מול מזמינת העבודה, מבלי שהיה בידה סיפק על מנת לעשות כן, מראש. הנתבעת טענה כי נאלצה לשכור כלי עבודה, לא הייתה יכולה לקבל על עצמה בתקופה זו ביצוע פרויקטים נוספים, נמנעו ממנה רווחים צפויים והתובעת נותרה חבה לה אף בגין 750 ליטר סולר שבהם תודלק רכבה. הנתבעת אף טענה כי מגיע לה פיצוי בגין הפרת ההסכם בידי התובעת והעריכה נזקיה בסך של 511,252 ₪.

התובעת טענה כי כתב התביעה שכנגד נועד אך ורק לשמש משקל נגד לתביעתה שלה והכחישה את הנזקים האמורים בכתב התביעה שכנגד באופן כללי, כמו גם שבה וטענה כי הנתבעת היא זו אשר הפרה את ההסכם בין הצדדים.

דיון :

תוכן החוזה בין הצדדים :

אין מחלוקת בין הצדדים באשר לתוכן החוזה. בהתאם להסכם אשר נחתם בין הצדדים ביום 14/10/09 (נספח ב' לכתב התביעה שכנגד – נספח להסכם עם קבלן המשנה), התחייבה התובעת להתחיל בעבודות חציבה במגרש בית החולים רמב"ם ביום 1/11/09 ולסיימה ביום 15/3/10. הדגש בהסכם בין הצדדים היה כי לוח הזמנים הנקוב הינו בעל חשיבות עליונה משום שהנתבעת התחייבה אל מול הקבלן הראשי לעמידה בלוח זמנים משלה.

התובעת התחייבה לסיים את חציבת מחצית המגרש בתוך ארבעה חודשים מיום 1/11/09. הנתבעת מאידך התחייבה לשלם סך של 20 ש"ח למ"ק כנגד ביצוע עבודת החציבה של התובעת ומילוי כל התחייבויותיה בהתאם להסכם בין הצדדים.

האם הופר ההסכם ובידי מי מהצדדים ?

התובעת טוענת כי ההסכם הופר בידי הנתבעת כאשר זו הודיעה לה על הפסקת עבודתה באתר. הנתבעת טוענת כי דווקא התובעת היא זו אשר הפרה את ההסכם כבר למן תחילת עבודתם המשותפת, כאשר לא עמדה בלוח הזמנים אשר נקבע בהסכם ביניהן ובהתחייבויותיה בהתאם לאותו ההסכם.

מן הראיות אשר הוצגו בפני בית המשפט ולמשמע העדויות אשר נשמעו בפניו, עולה תמונה עגומה באשר להתנהלות התובעת דווקא. מעדותו של מנהל התובעת עצמו, עולה כי על אף הדגש אשר ניתן לעמידה בלוח הזמנים בהסכם בין הצדדים, התובעת איחרה בכניסתה לעבודה באתר רמב"ם ובמקום להתחיל בהתאם להסכם ביום 1/11/09, החלה בעבודתה, לטענת מנהל התובעת ביום 8 או 9 לחודש 11/09. וכך העיד מנהל התובעת "הוא פשוט שדרש ממני להיכנס, נכנסתי שבוע אחרי. הדרישה הייתה ב 1/11 ואו ב 8 או ב 9 .11 נכנסתי." (ראה עמ' שורות 24-25 לפרוטוקול). מנהל התובעת תלה את העיכוב בכניסה לעבודה במפלס המים במגרש אשר היה גבוה ולא אפשר לטענת מנהל התובעת לעבוד בחציבה. התובעת, על אף שחויבה בניהול יומני עבודה בהסכם בין הצדדים, לא ניהלה יומני עבודה ולפיכך אין תיעוד לטענותיה של התובעת בדבר מפלס המים הגבוה ולמעשה עדויות נוספות, כמו גם יומנים מטעמה של חברת הניהול אשר הייתה בשטח, סותרים את הטענה בדבר מועד כניסת התובעת לעבודה באתר. יומני העבודה אשר הוצגו כראיה (נספח ב' לנ/2) מעידים על כך כי באתר התנהלה עבודה שוטפת, ללא הפרעה בשל מפלס מים גבוה אשר הציף לטענת התובעת את השטח. כך, אף אין כלל תיעוד לעבודת באגר מטעמה של התובעת, בוודאי לא במועדים הנטענים על ידה. הדבר תואם את עדות מנהל הנתבעת אשר העיד כי התובעת החלה בעבודתה רק ביום 15/12/09 "הוא לא הגיע ביום שהוא טוען לו ב 1/11 אלא ב 15/12/09. הוא הגיע באיחור של חודש וחצי והוא מעולם לא עבד חודש וחצי "(ראה עמ' 20 שורות 10-12 לפרוטוקול). "כלי שלא מתאים הגיע לעבודה ב 15/12" (ראה עמ' 22 שורות 7-8 לפרוטוקול). גם חוות דעתו של המהנדס מר המר מנחם (נ/2) אשר בחן היטב את יומני העבודה של האתר, מאשרת את כניסתה של התובעת לעבודה באיחור. המהנדס עמד על חוות דעתו וזו נותרה איתנה אף לאחר חקירתו הנגדית. לחוות הדעת אף צורפו תמונות (נספח א לנ/1) מיום 1/11/09 המעידות כי לא היה מפלס מים גבוה בכל האתר, כנטען בידי מנהל התובעת, כי אם היו חלקים יבשים אשר ניתן היה לעבוד בהם "רציתי להראות בתמונות האלה שבחלק מהאתר יש מים וחלקו יבש" (ראה עמ' 28 שורה 22 לפרוטוקול). כך העיד אף מנהל הנתבעת אשר נשאל אם מפלס מים גבוה היה הסיבה לעיכוב התובעת וענה "בשום פנים ואופן לא" (ראה עמ' 19 שורות 27029 לפרוטוקול). אף עדות מהנדסה הראשי של צמנטכל – מר אסף ענבר, אשר הובא מטעמה של התובעת לא סייעה בעדה שכן הלה לא יכול היה להעיד על אודות המועד המדויק של כניסת התובעת לעבודה באתר "אני זוכר שהיה כלים, לא יכול להגיד לך כמה ומתי" (ראה עמ' 10 שורה 32 לפרוטוקול).

התובעת החלה עבודתה באיחור באתר וזאת בניגוד למוסכם בין הצדדים. טענותיה כי הדבר התחייב בשל מפלס מים גבוה באתר שמנע ממנה את תחילת העבודה, נטענו בלא ראיה של ממש לתמיכה בהן וטענה זו נסתרה בחוות דעת המומחה מטעמה של הנתבעת כמו גם בעדויות אשר פורטו להלן.

הנתבעת טענה כי גם כאשר נכנסה התובעת לעבודתה באתר, הובא על ידה לעבודה באגר אחד בלבד, אשר לא צויד כראוי לעבודה שלשמה הגיע ויתרה מכך, לטענת הנתבעת היא נאלצה אף לספק לבאגר מטעמה של התובעת סולר לתדלוק. מנהל התובעת אשר נשאל על כך מפורשות, ענה תשובות מתנגחות ומתחמקות "זו בדיחה, זה יום עבודה, אם הוא נתן לי 700 ליטר ליום אחד עבודה שאולי לא הבאתי את המפעילים, אז למה לא קיזזת אותם ממה שביצעתי. אם זה ככה אתה מודה שעבדתי שם , לא שילמת לי שקל אחד....יכול להיות שלא הייתה לי המיכלית באותו היום והייתי חייב לקחת מהם. המיכלית נמצאת בחוץ בחניה." (ראה עמ' 4 שורות 1-7 לפרוטוקול). את טענותיה של התובעת אשר היוו את הבסיס לתביעתה, ניתן היה להוכיח על הנקלה תוך הבאת מפעילי אותו ציוד מטעמה לעדות, אשר יעידו בדיוק אימתי נכנסו לעבודה, כמה ימים עבדו ובאילו כלים וציוד השתמשו. לו הייתה התובעת מנהלת יומני עבודה בהתאם להסכם בין הצדדים, היה הדבר מסייע לה להוכחת תביעתה, אלא שכאשר נשאל מנהלה של התובעת מדוע לא קיים חובתו זו על פי ההסכם השיב "כי אני עובד לפי קוב מדוד" (ראה עמ' 5 שורות 1-3 לפרוטוקול).

מעדות מנהל הנתבעת עולה כי אף לא הובאו כלי עבודה בכמות מספקת על מנת לבצעה וזאת על אף האמור בהסכם בין הצדדים "הוא לא יכול לעשות דבר על דעת עצמו, אלא הכל באישור שלי, לרבות הציוד. הוא צריך להביא כמות מספקת של ציוד... אני מפנה לנספח א/23 סעיף 1.5.4 כתוב, כלים בהתאם לצורך" (ראה עמ' 21 שורות 27-31 לפרוטוקול). "מאחר ואחרי חתימת החוזה איתו וגם לפני זה, חשבתי מה צריך לעשות ולהביא והגעתי למסקנה שצריך 6 כלים ושני שופלים להעמסה..." (ראה עמ' 22 שורות 15-19 לפרוטוקול). ברור איפוא כי לא ניתן לבצע את העבודה הנדרשת בהתאם להסכם בין הצדדים באמצעות באגר אחד או שניים כנטען בידי התובעת.

התובעת בחרה שלא להביא עדויות העובדים מטעמה ולא לנהל יומני עבודה והימנעות זאת מהבאת הראיות התומכות בתביעתה עומדת לה לרועץ ומהווה חיזוק לראיות הנתבעת בעניין, העולות מיומני העבודה באתר(נספח ב לנ/2).

מכלל האמור לעיל עולה כי דווקא התובעת היא זו אשר הפרה את ההסכם בין הצדדים בכך שלא עמדה בלוח הזמנים אשר הותווה בהסכם ועליו התחייבה, החלה בעבודתה באיחור ללא כל הצדקה, בלא ציוד מתאים ומספיק על אף הוראות ההסכם ולא עמדה בהספק העבודה אשר לו התחייבה בהסכם בין הצדדים.

על רקע הדברים האמורים, נערכה ביום 20/12/09 פגישה בין הצדדים באתר ושני הצדדים מסכימים כי באותה הפגישה, התובעת עמדה על ביטול ההסכם ואילו הנתבעת הסכימה לכך, על מנת לקדם את העבודה אל מול הקבלן הראשי ושלא להפר את חיוביה אל מולו.

הצדדים הודיעו זה לזה הדדית במכתביהם מאותו היום (נספח ב' לת/1 וכן נספח ד לנ/1), כי עבודת התובעת באתר מופסקת.