ע"א 9519-07-12 מרכז תיירות ונכ נ' עמידר, החברה הלאומית לשיכון בי

השופט חגי ברנר:

מבוא

1. ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל- אביב- יפו (כב' השופטת חנה פלינר), בת.א. 19428/05 ובת.א. 69850/06, אשר דן בתביעות הדדיות בין המערערת למשיבה, וקבע את עקרונות ההתחשבנות שיש לערוך ביניהן.

    

2. המערערת היא חברה בע"מ המעניקה שירותי אחזקה וניהול לבניין משרדים בקרית שמונה (להלן: "הבניין"), שהמשיבה (להלן: "עמידר") נמנית על המחזיקים בו.

    

3. ביום 4.7.1990 נכרת הסכם בין המערערת לעמידר, לפיו התחייבה המערערת ליתן לעמידר שירותי אחזקה וניהול בבניין, בתמורה לתשלום דמי ניהול (להלן: "ההסכם" או "הסכם הניהול"). בין הצדדים התגלעה מחלוקת בדבר פרשנותו ואופן יישומו של ההסכם, אשר הולידה עד כה מספר הליכים משפטיים. המחלוקת הולכת ונמשכת קרוב לחמש עשרה שנה, וסופה מי ישורנו.

    

4. בקצירת האומר, עמידר חלקה על גובה דמי הניהול שנדרשה לשלם למערערת, ועל אמיתות החשבונות שבגינם נדרשה לשלם דמי ניהול כאמור. עמידר טענה, בין השאר, שלא היתה הצדקה לכלול בדמי הניהול הוצאות שכר עבודה מסויימות של עובדי המערערת, הוצאות רכב של המערערת וכן תשלום פחת. נוכח טענותיה, סרבה עמידר לשלם דמי ניהול כלשהם למערערת ודרשה לקבל חשבונות מהמערערת, אשר מצידה, סרבה לתיתם. על רקע זה הוגשו התביעות ההדדיות. המערערת תבעה מעמידר תשלום חוב דמי ניהול בסך של 672,979 ₪, נכון ליום 12.11.2005 בגין דמי ניהול החל מיום 30.1.2002, ואילו עמידר הגישה תביעה למתן חשבונות בה ביקשה גם תשלום בסך של 230,000 ₪ בגין תשלומי ייתר ששילמה למערערת בין השנים 1996- 2004.