ע"א 9492-05-14 רפאילוב נ' טיב ואח'

1.לפני בקשה להורות על סילוק הערעור על הסף משני טעמים –

א.ההליך שגוי.

ב.ההליך הוגש באיחור.

2.עסקינן בערעור שהוגש ביום 07.05.2014 על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט י. דלוגין) מיום 20.01.2014, הדוחה בקשה שהגיש המשיב לביטול החלטה מיום 04.02.2013,אשר ניתנה בהסכמת הצדדים, המורה על העברת התובענה לבוררות.

כמו כן חוייב המשיב בתשלום הוצאות בסך של 5,000 ₪ (להלן: "ההחלטה").

3.לטענת המבקשת דין הערעור להדחות על הסף הן מהטעם כי "המדובר בהחלטה עליה הערעור הינו ברשות ולא מדובר בפסק דין או בהחלטה שהערעור עליהם הינו בזכות" והן מהטעם שהמשיב לא השיג על ההחלטה במועד הקבוע בדין, שכן ההחלטה מושא הערעור ניתנה עוד ביום 20.01.2014 במעמד בא כוח המשיב בעוד הערעור הוגש אך ביום 07.05.2014 (סעיפים 4-1 לבקשה).

4.המשיב סבור כי דין הבקשה לסילוק על הסף להדחות, זאת משלטענתו הליך ההשגה על ההחלטה הוגש כבקשת רשות ערעור עוד ביום 20.02.2014 (ברע"א 41474-02-14) ונמחק על ידי בית משפט זה (כב' השופטת ע. צ'רניאק) בהחלטה מיום 27.03.2014, אשר נמסרה לו ביום 17.04.2014, בה נקבע כי ה"מדובר בהחלטה המסיימת את הדיון וככזו יש להשקיף עליה כעל פסק דין לגביו הערעור בזכות" (ראה סעיפים 6-1 לתגובת המשיב וכן החלטת כב' השופטת ע. צ'רניאק מיום 27.03.2014 ברע"א 41474-02-14 ).

5.דין טענת המבקשת ולפיה ההליך בו נקט המבקש הינו הליך שגוי; קרי, הגשת ערעור בזכות תחת הגשת בקשה לרשות ערעור, להדחות.

ההחלטה עליה מבקש המשיב להשיג סייימה את הדיון, ועל כן יש לסווגה כ"פסק דין", המקים למבקש זכות ערעור, כהחלטת כב' השופטת ע. צרניאק מיום 27.03.2014 ברע"א 41474-02-14, החלטה בה הורתה על מחיקת הבקשה לרשות ערעור.

6.לא כן ביחס לבקשה לסילוק הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו, אשר דינה להתקבל.

6.1הבקשה לרשות ערעור הוגשה באיחור של יום אחד, מבלי שנתבקשה וממילא ניתנה הארכת מועד להגשתה.