ע"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
8865-11-14
23/08/2015
|
בפני השופטת:
רחל ברקאי
|
- נגד - |
המערערים:
1. מיקי מאיר השקעות ומסחר נדל"ן בע"מ 2. שלומי גבעתי
עו"ד רועי שעיה
|
המשיב:
אלכס דנילוב עו"ד בלקין
|
פסק דין |
בפני ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בבאר-שבע (כב' השופטת עירית קויפמן), שניתן בארבעה תיקים שאוחדו והם: תא"מ 7893-04-10, תא"מ 46191-01-11, ת"א 30828-06-10, ות"א 12806-06-10, שניתן ביום 31.8.14, ולפיו קיבל את תביעת המשיב כנגד המערערים וחייב את המערערת 1 לשלם למשיב סך של 165,610 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.5.10 ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד ואת המערערים 1 ו-2 חייב בסך של 33,256 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11.12.09 ועד התשלום המלא בפועל וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
אין חולק כי המשיב משמש כמוסד כספי בעל רישיון לניכיון שיקים המוכר על ידי משרד האוצר וכי החל משנת 2008 ניכה שיקים עבור חברת אי.אס.אמ שגיא בע"מ ועבור בעל החברה מר ראובן בנימין (להלן: "ראובן") שהפך אף לבעלים של חברה אחרת בשם הליוס 7 שיווק יצוא ויבוא בע"מ.
בחודשים יוני עד ספטמבר 2009 ביצע בנימין ראובן ניכיון שיקים של המערערת 1 (להלן: "חברת מיקי"), אצל המשיב והשיקים חוללו. המדובר בשישה שיקים על סך כולל של 165,610 ₪.
לטענת המשיב, כפי שבאה בפני בית המשפט קמא, המערערים החליטו לבטל את השיקים וכן את יתר השיקים שעתידים היו להיפרע בגלל סכסוך בינם לבין מר ראובן. בעקבות התראה ששלח המשיב למערערים התכנסו במשרד המשיב, ביום 23.9.09 כל הצדדים הנוגעים בדבר, דהיינו המערערים והמשיב יחד עם מר ראובן, במהלכה נערך הסכם שרה לפיו, השיקים המחוללים של "חברת מיקי" יוחזרו למערערים ותחת זאת ימסרו המערערים למשיב שיקים בפריסה חדשה, ארוכה יותר ובסכום גבוה יותר, והכל בשל הפריסה הארוכה.
עוד נטען, כי סוכם בין הצדדים להיפגש פעם נוספת על מנת שהמערערת תמסור למשיב את השיקים אשר יחליפו את השיקים שחוללו.
בהתאם לסיכום זה נפגשו הצדדים פעם נוספת במשרד המשיב, ביום 27.10.09, כאשר במהלך הפגישה השיב המשיב למערער 2, 19 שיקים שנמסרו לו וחוללו, לרבות שיקים שפירעונם לחודש אוקטובר 2009 ובתמורה מסר לו המערער 2, 6 שיקים של המערערת 1 על סך כולל של 197,000 ₪.
בנוסף, ביקש המערער 2 לפתוח מסגרת אשראי עבורו באופן אישי וכן עבור "חברת מיקי" לצורך ניכיון שיקים של צדדים שלישיים. בהתאם, נחתם הסכם מסגרת אשראי עם שטר חוב כאשר במסגרת מועד זה מסר המערער 2 שיק לניכיון של חברת ו.א. בניה מתקדמת, על סך של 19,000 ₪ וחתם כערב על גב השיק.
במסגרת עסקת ניכיון זו קיבל לידיו המערער 2, 16,500 ₪ במזומן וסך של 1,434 ₪ נשאר בידי המשיב כפיקדון.
ביום 5.11.09, ביצע המשיב עבור המערער 2 ניכיון נוסף של שלושה שיקים על סך כולל של 17,475 ₪ של חברת זאב הערבה בע"מ והנתבע 2 חתם כערב על גב השיקים ובמסגרת עסקת ניכיון זו קיבל לידיו 14,000 ₪ במזומן והעברה בנקאית בסך 1,322 ₪.
כלל השיקים שנמסרו על ידי המערערים חוללו בפירעון והמשיב נקט בהליכי הוצאה לפועל כנגד המערערים וכנגד מר ראובן. מדובר בשיקים בסכום של 197,000 ₪ של המערערים עצמם וכן סך של 36,475 ₪ של צד ג' אשר נוכו על ידי המערערים.
מר ראובן לא הגיש התנגדות וגם לא צדדים שלישיים (חברת זאב הערבה וחברת א. בניה מתקדמת).
המערערים הגישו התנגדות בכל התיקים והדיון אוחד לשמיעה בפני השופטת קויפמן.
המחלוקת העיקרית בין הצדדים נגעה לשאלה האם 6 השיקים בסך של 197,000 ₪, של "חברת מיקי", אשר נמסרו למשיב, הינם חלק מעסקת הניכיון שנעשתה עם מר ראובן ואשר בה חוללו שיקים של "חברת מיקי" על סך של 165,610 ₪, כטענת המשיב.