ע"א 8350/08 - א' מדינת ישראל משרד הבריאות נ' ס.ס.

           לפניי בקשה לעיכוב ביצוע החלטתו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.8.08 בבש"א 12159/07 (כבוד סגן הנשיא השופט ש' ברלינר) בה התקבלה בקשת המשיבים להגדלת התשלומים העתיים אשר נפסקו להם בבית המשפט המחוזי בחיפה בת.א. 153/93 (כבוד הנשיא השופט נ' קליינברגר) ואשר גובהם תוקן בהסכמה על ידי בית המשפט העליון בע"א 7701/98, וזאת עד להכרעה בערעור שהוגש על החלטה זו על ידי המבקשת.

העובדות והליכים קודמים

1. המשיב 1, יליד שנת 1989, נפגע כאשר נפל על ראשו במדרגות ביתו בהיותו בן שנתיים. כתוצאה מפגיעה זו סובל המשיב 1 מנכויות קשות ביותר, לרבות שיתוק מוחין מלא אשר גרם לפיגור שכלי קשה, עיוורון, קטיעת רגלו הימנית ונכויות אורולוגיות קשות. על פי הסכם פשרה שהושג בין בעלי הדין בתיק זה ואשר אושר על ידי בית המשפט קמא (כבוד הנשיא נ' קליינברגר) נקבע כי המבקשת תשלם למשיב 1 50% מכל סכום שייפסק לטובתו בניכוי מלוא תגמולי המוסד לביטוח לאומי (להלן – המל"ל) אותם יקבל המשיב 1. בפסק דין לעניין גובה הנזק אשר ניתן בתיק זה ביום 15.10.98 נפסקו למשיב 1, בין היתר, תשלומים עתיים שישולמו החל מיום 15.10.98. בית המשפט העליון (ע"א 7701/98) תיקן ביום 6.4.00 חלק מן הסכומים שנפסקו כאמור.

2. במשך השנים, בגין טעות של המבקשת, לא נוכו תגמולי המל"ל מהתשלומים העתיים אשר שולמו למשיב 1. בהתאם לכך, הפסיקה המבקשת לשלם למשיב 1 את התשלומים העתיים, תוך קיזוז התשלומים העתיים כנגד התשלום שביתר. ואולם, בית המשפט קמא הורה למבקשת ביום 28.5.07, במסגרת בש"א 11485/06, להמשיך בתשלום התשלומים העתיים למשיב 1 ואיפשר לה לקזז 1,500 ₪ מכל תשלום עתי. בית המשפט קמא ציין כי המבקשת תהיה רשאית להגיש תביעת השבה נפרדת לגבי יתרת הסכום שהיא שילמה לטענתה ביתר.

3. או אז, הגישו המשיבים בקשה להגדלת התשלומים העתיים המשתלמים למשיב 1, בין היתר, בטענה לפיה בחודש יוני 2006 חלה החמרה משמעותית במצבו של המשיב 1, בגינה הוא אושפז בבית חולים ואף חובר למכשירי הנשמה ולצינור האכלה ושוחרר לאחר שלושה חודשים, כאשר מצבו הבריאותי השתנה באופן מהותי כך שהוא נזקק לעזרת צד ג' גדולה הרבה יותר. המבקשת התנגדה לבקשה בטענה כי הגדלת התשלום העתי בנסיבות העניין מהווה "תיקון פסק דין" וכי ככלל התערבות בגובה התשלום העתי תיעשה רק בנסיבות חריגות. ביום 18.8.08 החליט בית המשפט קמא כי חל שינוי רפואי משמעותי אצל המשיב 1 המצריך את הגדלתם של התשלומים העתיים. בית המשפט קמא סבר כי אין המדובר בערעור על תוצאות פסק הדין המקורי ובתיקונו, כטענת המבקשת, כי אם בבקשה להתאים את התשלומים העתיים לשינוי צרכיו של המשיב 1.

4. על החלטה זו הגישה המבקשת ביום 2.10.08 הודעת ערעור לבית משפט זה. יש לציין כי המבקשת הגישה גם בקשת רשות ערעור (רע"א 6680/08) על החלטת ביניים של בית המשפט קמא מיום 16.7.08, אשר את הדיון בה מבקשת היא לאחד עם הדיון בערעור דנן.

5. במסגרת הערעור טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט קמא כשלא איפשר לה להביא ראיות בדבר השתתפות קופת החולים או משרד הבריאות בהוצאות הנוספות הנטענות על ידי המשיבים. עוד טוענת המבקשת כנגד אופן הסתמכותו של בית המשפט קמא על עדויותיהם של מומחים שמונו על ידו לצורך בדיקת בקשתם של המשיבים ועל עדותו של המשיב 2, אביו של המשיב 1. בנוסף, טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט קמא כשלא התיחס בפסק דינו לטענתה לפיה משהתברר כי המשיבים לא העסיקו בעבר ואף לא יעסיקו בעתיד, מסיבות דתיות, עובד זר וכי במשך כל השנים נעזר המשיב 1 בבני משפחתו, הרי שהסכום שנפסק לו מלכתחילה מספיק לכיסוי עלויות העזרה לה הוא זקוק כיום. כן, טוענת המבקשת כי שגה בית המשפט קמא בהערכתו את צרכיו הנוכחיים של המשיב 1 ובכך שלא דן בטענת המבקשת כי היא רשאית לקזז כל תוספת לתשלומים העיתיים שתקבע למשיבים כנגד הסכום ששולם להם ביתר. המבקשת מוסיפה כי שגה בית המשפט קמא גם בכך שסבר כי התבגרותו של המשיב 1 מהווה עילה להגדלת התשלומים העתיים המגיעים לו מן המבקשת. לבסוף, טוענת המבקשת כי החלטתו של בית המשפט קמא הינה החלטה חסרת תקדים המרחיבה את סמכותו של בית המשפט להגדיל את התשלומים העתיים מעבר לכוונת המחוקק ומעבר למה שנקבע בהלכות המשפטיות הרלבנטיות.

6. יצויין כי המבקשת הגישה בקשת עיכוב ביצוע של ההחלטה נשוא בקשה זו לבית המשפט קמא אשר דחה אותה ביום 16.11.08 תוך הוספת הדברים שלהלן: "יחול עיכוב ביצוע החל מבעוד חודש מהיום לגבי 1/3 ממה שיש לשלם מדי חודש, כל עוד לא תופקד בתיק בית המשפט ערבות של אבי התובע [המשיב 2] ושל ערב נוסף, להבטיח החזר, אם יידרש, בעקבות ההליכים בערכאת הערעור".

נימוקי הבקשה