ע"א 8278-05-15 יהודה נ' LEVY WRIGHT LTD ואח'

: | גרסת הדפסה
ע"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו כבית-משפט לערעורים אזרחיים
8278-05-15
3.7.2016
בפני השופטים:
1. יהודית שבח
2. שאול שוחט
3. סגן הנשיא יצחק ענבר


- נגד -
מערער:
מור יהודה
עו"ד רמי פילו
עו"ד עידו מסר
משיבים:
1. LEVY WRIGHT LTD 2. Dro Investment Ltd 3. יוסף יעקובוב (פורמלי)
עו"ד מנחם אברמוביץ
עו"ד הדס וויסלר
פסק דין
 

 

 

1. בית משפט קמא נעתר לתביעתן של המשיבות וחייב את המערער להשיב להן סך של 250,000 יורו, אשר הועברו למערער ולמשיב הפורמאלי במסגרת מיזם משותף לרכישת קרקע ברומניה. במסגרת הדיון בערעור הסכימו הצדדים להעמיד להכרעתנו פלוגתא אחת ויחידה, אשר לא הוכרעה בפסק דינו של בית משפט קמא, לאמור: האם המערער והמשיב הפורמאלי התחייבו להחזיר למשיבות את הסך 250,000 יורו הנ"ל. הצדדים הוסיפו והסכימו, כי ככל שנקבע שהייתה התחייבות כזו – ידחה הערעור; ככל שנקבע שלא הוכחה התחייבות – יתקבל הערעור, פסק דינו של בית משפט קמא יבוטל ותביעת המשיבות נגד המערער תדחה. במסגרת ההסדר הדיוני הגישו הצדדים השלמת טיעון בכתב - תחילה המשיבות, אשר נטל השכנוע להוכחת ההתחייבות מוטל על כתפיהן, ולאחר מכן המערער.

 

2. לאחר ששקלנו את טענותיהם של הצדדים ובחנו את חומר הראיות הגענו למסקנה, כי בידי המשיבות לא עלה להוכיח קיומה של התחייבות. להלן יובאו הנימוקים למסקנתנו:

 

א. טענת ההתחייבות מפורטת בסעיף 14 לכתב התביעה שהגישו המשיבות, שבו נאמר, כי "בתחילת חודש מאי 2008 בשיחה טלפונית הנתבעים הודיעו לתובעות כי איתרו משקיע המתעניין ברכישת המקרקעין, אשר יהיה מוכן לרכוש את 'חלקן' של התובעות, באופן שהתובעות יוכלו לקבל חזרה את כספן, או להשתתף ברכישת מגרש בשטח גדול יותר...". גרסה דומה פורטה במכתב ההתראה של המשיבות מיום 21/4/09 (מוצג מע/4). רואים אנו, כי לפי המסופר על ידי המשיבות עצמן, כל שהמערער והמשיב הפורמאלי אשרו לפניהן הוא, כי המשיבות יוכלו לקבל את כספן (או ליעדו לרכישת מגרש אחר) אם חלקן במיזם המשותף יירכש על ידי משקיע אחר. לא זו אף זו: פרק הסיכום של כתב התביעה, שכותרתו: "עילות התביעה והסעדים הנדרשים", אינו כולל עילה שעניינה הפרת התחייבות ואף לא בקשת סעד לאכיפתה של התחייבות שהופרה, אלא כל שנכלל בו הוא סעד של השבה עקב ביטול הסכם שהופר, ללמדנו, כי בזמן הגשת התביעה לא סברו אף המשיבות כי הודעתם הטלפונית של המערער והמשיב הפורמאלי יצרה התחייבות מוגמרת שניתן לאכפה. להשלמת התמונה יצוין, כי התחייבות כאמור לא נזכרת גם בהתראה נוספת של המשיבות שקדמה להגשת התביעה (מע/2).

 

ב. המסקנה, כי המערער או המשיב הפורמאלי לא התחייבו להחזיר את הכסף, מתחוורת גם מהודעת דוא"ל מיום 26/5/08 של מנהל המשיבות, מר שלום לוי (נספח ג לכה"ת), שבה שואל מר לוי את המשיב הפורמאלי: "היי יוסי מה קורה, האם יש חדש? האם אנחנו מוכרים למתעניין ובכמה, אנא עדכן אותי. אישית מעוניין לצאת ולא להחליף לא יודע מה עם אלי". דומה כי הדברים מדברים בעד עצמם.

 

ג. מסקנה זו מתחייבת ביתר שאת מהודעת הדוא"ל מיום 29/5/08 ששלח מר לוי למנהל המשיבה השנייה, מר אלי דרומי (מע/8):

 

"...בקשר לרומניה דברתי עם יוסי [המשיב הפורמאלי] לפני כשבועיים והוא אמר לי שיש מישהו שרוצה להחליף איתנו את הקרקע בקרקע אחרת עדיין לא נחתמו מסמכי החברה למרות ששלחתי אותם אליו מספר פעמים הוא לא חזר אלי ושלחתי לו מייל לפני יומיים שאני מעוניין לצאת אם יש קונה ולא להחליף ולא יודע מה דעתך אבל גם על המייל הזה הוא לא חזר אליי. מה דעתך אתה רוצה להחליף או למכור??..."

 

עיננו הרואות, כי מהתכתבות מזמן אמת בין מנהלי המשיבות עולה בברור, כי נכונות המשיב הפורמאלי להשבת הכסף הותנתה באיתור משקיע חילופי שיכנס בנעליהן של המשיבות. מההתכתבות עולה גם, כי המשיבות היו מודעות לכך היטב: "שלחתי לו...שאני מעוניין לצאת אם יש קונה". המשיבות אף עדיין לא גמרו אומר – למקרה שימצא קונה – אם "להחליף או למכור".

 

ד. למעלה מן הדרוש נוסיף, כי מהראיות עולה שלאחר חודש מאי 2008 שיתפו הצדדים פעולה להשלמת העסקה המקורית ואף התנהלות זו אינה עולה בקנה אחד עם קיומו של הסכם להשבת הכסף. הסברו של מר לוי (בסעיף 49 לתצהירו), כי שתף פעולה למראית עין בלבד – "לתת לו את הרושם של שיתוף פעולה על מנת לנסות ולהבין מה עלה בגורלו של הכסף שהועבר על ידינו ליוסף" – אינו נראה משכנע.

 

ה. כפי שראינו לעיל, המסקנה, כי בידי המשיבות לא עלה להוכיח את קיומה של ההתחייבות הנטענת, עולה מראיותיהן של המשיבות עצמן, ובכללן אי אזכורה של ההתחייבות בכתב תביעתן, מכתביהן למערער והודעות הדוא"ל שנכתבו על ידי המשיבות וצורפו לתצהירו של מר לוי. החסר הקיים בראיות המשיבות בפלוגתא דנן הנו מהותי ועמוק. המערער העיד, מנגד, כי הוא עצמו לא נתן התחייבות ואף לא ידוע לו שהמשיב הפורמאלי עשה כן. נוכח מכלול הנתונים, המנעות המערער לחקור את מר לוי על עדותו בעניין זה (שהתבססה בעיקרה על הודעות הדוא"ל), כמו גם המנעותו לזמן לעדות את המשיב הפורמאלי - אינם יכולים למלא חסר זה בבחינת יש מאיין. כך הם פני הדברים גם באשר לעדותה של עו"ד ידידיה אודות הדברים שספר לה מר לוי, המהווה בעליל עדות שמיעה, מה עוד שדברי מר לוי אינם עולים בקנה אחד עם הדברים שנכתבו על ידי המשיבות בזמן אמת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.


כתבות קשורות

    חזרה לתוצאות חיפוש >>