ע"א 7822-03-16 מוחמד עזאם נ' אבו חסאן יוסף ובניו בע"מ

א. ההליך

1.ערעור על פסק דינו של בית המשפט השלום בעכו (כב' השופט מר ג'מיל נאסר), מתאריך 19.1.2016, בתיק תא"מ 55485-05-14.

ב. הרקע

2.בתביעתו שהוגשה לבית משפט קמא עתר המערער לחייב את המשיבה לשלם לו סך של 52,800 ₪. לטענת המערער, המשיבה נטלה ערימת אבנים שהמערער ערם על אדמתו, והשתמשה בהם כחומר לתשתית לדרך שסללה עבור המועצה המקומית גוש חלב. לטענת המערער, המשיבה נטלה את האבנים מבלי שקיבלה את רשותו לכך ומבלי ששילמה תמורתן.

3.תביעת המערער הוגשה תחילה לבית המשפט לתביעות קטנות, בסכום של 33,000 ₪. ואולם, לאור בקשת הצדדים להעיד עדים נוספים, הועברה התביעה לבית משפט השלום בעכו. משהועברה התביעה לדיון בבית משפט השלום בעכו ביקש המערער לתקן את כתב התביעה, ולהעמיד את סכומה על הסך 52,800 ₪, באשר לטענתו, סכום זה מבטא את נזקיו, כפי שאלה חושבו על ידי האגרונום מר אייל שפירא, שהגיש את חוות דעתו מטעם המערער.

4.המשיבה הכחישה את אשר יוחס לה, וטענה, כי זכתה במכרז לביצוע עבודות פריצת דרכים חקלאיות, וביצעה את העבודות בהתאם להנחיות המועצה המקומית, הוראות מהנדס המועצה ומודד המועצה, לפי הסימון ובתוך התוואי שנקבע וללא חריגה.

5.בית המשפט קמא קיבל באופן חלקי את תביעת המערער. בית המשפט קבע, כי המערער הוכיח טענתיו, שהמשיבה עשתה שימוש באבנים השייכות לו, מבלי ששילמה בגינם תמורה כלשהי. עם זאת, בית משפט קמא לא קבל את ממצאי חוות הדעת שהוגשה מטעם המערער, הן לעניין כמות האבנים שנטענה על ידו, והן לעניין שווין. לפיכך, בית משפט קמא קבע, שלא הוכח על ידי המערער בדרגת ההסתברות הדרושה, מה הייתה כמות האבנים שנאספה על ידי המערער בחלקתו, במועד תחילת העבודות על ידי המשיבה, ואף לא הוכח שווי האבנים הנטען על ידו.