ע"א 7615-12-14 לוי נ' אי ג'י אינטרנשיונל אלקטריק בע"מ

זהו ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחדרה (הרשמת הבכירה קרן מרגולין-פלדמן) מיום 19.10.14, לפיו, בהיעדר הופעה מטעם המערערת לדיון בהתנגדותה, נדחתה ההתנגדות ובית המשפט הורה על חידוש ההליכים בתיק ההוצל"פ.

המערערת לא הגישה עיקרי טיעון, אך לאחר דיון בעניין זה בעת הדיון בערעור, החלטתי לשמוע את טיעוני המערערת ללא עיקרי טיעון, בתנאים שקבעתי.

הדיון בפני הרשמת הבכירה היה קבוע ליום 19.10.14, יום לאחר פגרת סוכות, ולטענתה במהלך פגרת סוכות שלחה בקשה לדחיית הדיון עקב מצבה הרפואי. הבקשה הגיעה לידיעת הרשמת הבכירה ביום 19.10.14, הוא יום הדיון. כפי שקבעה הרשמת הבכירה, הבקשה מסתמכת על אישורים רפואיים שהופקו ביום 28.9.14, וגם המערערת מודה שאין בהם דבר על מניעה של המערערת להופיע לדיון. אציין, שהבקשה לדחיית הדיון לא צורפה על ידי המערערת. כפי שקבעה הרשמת הבכירה, עצם הגשת הבקשה אינה אומרת שהיא תתקבל, והיה על המערערת להתייצב לדיון כל עוד אינה יודעת על ביטולו או דחייתו. על כן, בהיעדר התייצבות ובהיעדר טעם מספיק להיעדרה של המערערת מן הדיון, בדין ניתנה החלטת הרשמת הבכירה הדוחה את ההתנגדות.

ביום 22.10.14 הגישה המערערת בקשה דחופה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר. נטען בבקשה שהיא ראתה שמצב רגלה מחמיר ולכן הבינה שלא תוכל להגיע לדיון במועד שנקבע, ולכן הגישה את הבקשה. בהתייחס לכך שלא היה במסמכים כל אישור לכך שהיא אינה יכולה להתייצב לדיון טענה המערערת, שבכל חגי תשרי לא עבדה, כי היא עובדת במערכת החינוך, וקיבלה אישור רק עד תאריך 7.10.14. לטענתה, אין זה צודק שבשל מצבה הבריאותי לא תזכה למשפט. לבקשה הזו צירפה המערערת אישור מחלה לפיו אינה מסוגלת לעבוד מיום 21.10.14 עד 25.10.14.

הרשמת הבכירה המלומדת דנה בבקשה זו, הן בסיבת המחדל שבגללו לא התייצבה, והן בסיכויי ההגנה. אשר לסיבת המחדל, כפי שנקבע גם בהחלטה מיום 5.11.14, וכפי שהמערערת לא חולקת, לא ניתן שום אישור רפואי לטענתה של המערערת, שביום 19.10.14 לא יכלה להתייצב לדיון עקב מצבה הרפואי. בתיק היה אישור עד יום 7.10.14, שכתוב בו שהמערערת במעקב אורתופדי עקב פגיעה בברך ימין, ואישור מיום 21.10.14 שתוכנו הוא שאינה מסוגלת לעבוד, כפי שמאשר אורתופד.

אשר לסיכויי ההגנה, בהתנגדותה טענה המערערת לגבי המצאת התביעה, שהמשיבה מציגה מסמכים מזוייפים שעליהם מתנוססת חתימתה, אבל היא לא חתמה עליהם. לגופו של עניין טענה, שהיא רוצה להגיש התנגדות ולברר את פשר התביעה, כיוון שאין לה ולא היה לה מעולם קשר עיסקי עם המשיבה. בבקשתה הנוספת לביטול פסק הדין, טענה שהיא רוצה לנמק חלק מטענותיה למרות שרצתה לשמור אותן לדיון. לטענתה, לפני 3 שנים היה לבן שלה עסק לכלי בית, ובגלל שהוא היה מוגבל בבנק, לקוחות שרצו לשלם בכרטיס אשראי לא יכלו, כיוון שלא היה לו חשבון בנק מסודר. הוא ביקש ממנה לפתוח מספר ספק בישראכרט כך שהכסף ייכנס אליה לחשבון והיא תעביר לו את הכסף במזומן לצורך תפעול שוטף של העסק שלו. לטענתה אינה יודעת עם איזה ספקים הבן שלה עבד, ולא נתנה את הפרטים שלה לאף ספק, ובסך הכל עזרה לבן שלה בעיסקו כדי שלקוחות יוכלו לשלם בכרטיס אשראי.

כלומר, אין מדובר כבר במערערת שאין לה שום קשר לעסק, אלא במערערת המודה שהיתה מעורבת בעסק, אמנם רק על ידי התקשרות עם ישראכרט לקבלת מסופון. גירסה זו אינה מתיישבת עם העובדה שמספר העוסק המורשה של העסק שלו סופקה הסחורה הוא מספר תעודת הזהות של המערערת. בהקשר זה אציין שב"כ המערערת טענה בפניי שהבן של המערערת סידר אותה, אבל המערערת לא טענה זאת מעולם בבית המשפט או בתצהיר. רישום עוסק מורשה לא היה יכול להיעשות על שם המערערת ללא שיתוף פעולה שלה. שיתוף הפעולה של המערערת על פני הדברים הוא שהמערערת לא רק נתנה את שמה למספר ספק בישראכרט, אלא היתה בעלת העסק, ובנה הוא שעבד אצלה. המערערת לא סתרה דברים אלה העולים מן המסמכים.

בשילוב בין סיכויי ההגנה לסיבת אי הופעה של המערערת, שלא הוכחה, צדקה הרשמת הבכירה בכך שדחתה את הבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהיעדר. המערערת הגישה עוד שתי בקשות נוספות לאותה מטרה, ואין בהן דברים שונים או חדשים שיצדיקו את שינוי ההחלטה.

לפיכך אני דוחה את הערעור.