ע"א 6847-13 אדגר השקעות ופיתוח בע"מ נ' עיריית פתח תקווה ואח'

השופטת א' חיות:

           ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופט י' גייפמן) בת"א 1266-07 מיום 8.8.2013 במסגרתו נדחתה תביעת המערערת להשבת אגרות והיטלים שונים ששילמה למשיבה 1, עיריית פתח תקווה (להלן: העירייה) ולתאגיד המים והביוב העירוני בפתח תקווה - המשיבה 2, מיתב מים תיעול וביוב בע"מ (להלן: מיתב).

רקע הדברים

1. המערערת היא חברת בניה והבעלים של מקרקעין בשטח של כ-5,200 מ"ר הידועים כגוש 6640 חלקה 109, גוש 6641 חלקה 27 וגוש 6194 חלקה 223, והמצויים ברחוב אפעל 35 בעיר פתח תקוה (להלן: המגרש). לאחר שרכשה את הזכויות במגרשביקשה המערערת להרוס שני מבנים ושתי סככות אשר היו בו ולהקים במקומם בניין חדש שייעודו לתעשיה (להלן: הבניין). כתנאי להוצאת היתרי הבנייה לבניין, דרשה העירייה כי המערערת תשלם אגרות והיטלים שונים ובהם אגרת חיבור מפעל מים (להלן: אגרת חיבור) לפי סעיף 2 לחוק עזר לפתח-תקוה (אספקת מים), תשנ"ו-1996 (להלן: חוק העזר מים) הקובע, בחלקיו הרלוונטיים, כי:

(א) חיבור למפעל מים, הרחבת החיבור, ניתוקו, פירוקו, פיצולו או התקנתו מחדש, לא ייעשו אלא בידי המנהל.

(ב) בקשה לחיבור למפעל מים או לפעולה אחרת כאמור בסעיף קטן (א), תוגש בידי בעל הנכס על גבי טופס שקבע המנהל, בצירוף תכניות של הנכס ושל הרשת הפרטית הקיימת או המוצעת בו, לפי הענין, ובצירוף נתונים בדבר סוג הצריכה, היקפה, ייעודה ופרטים אחרים, הכל בהתאם לדרישת המנהל.

(ג) (1) היה לנכס חיבור למפעל מים, והוגשה בקשה להיתר להקים בו בנין חדש או להרוס בנין קיים ולהקים בנין אחר במקומו, או להוסיף בניה לבנין הקיים, יגיש בעל הנכס למנהל, בעת הגשת בקשה להיתר בניה בהתאם לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 ( להלן – חוק התכנון והבניה), בקשה לחיבור למפעל מים כאמור בסעיף קטן (ב);

[...]

(ז) בעד היתר לחיבור למפעל מים או פעולה אחרת כמפורט בסעיף קטן (א), ישלם מבקש ההיתר, מראש, אגרות בשיעורים הקבועים בתוספת. (הדגשות הוספו)

           סעיף 2(ז) מפנה לשיעורי האגרה הקבועים בתוספת לחוק העזר מים ולמען הסדר הטוב נביא את הוראת סעיף 1 לתוספת בו קבועים שיעורים אלה, כדלקמן:

1. בעד אגרת חיבור למפעל מים עד "2 (סעיף 2(ז)) -