ע"א 65581-10-13 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' שבל ואח'

השופטת ב.בר-זיו

1.בפנינו ערעור על "פסק דין (חבות בלבד)" (להלן "פסק הדין") של בית משפט השלום בקריות (כבוד סגן הנשיא , השופט ערן נווה) מיום 20.10.13 בת.א. 54057-02-12, ואשר על פיו ארוע בו נפגע המשיב מס' 1 מהווה "תאונת דרכים", כהגדרתה בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה- 1975 (להלן "החוק").

2.המשיב מס' 1 (להלן "המשיב") עבד בשרות המשיבה מס' 2 בתחזוקת צנרת. המשיבה מס' 3 היתה המבטחת של המעבידה (שני המשיבים: 2+3 ביחד יקראו להלן "המעבידה")

3.ביום 5.10.10 עבד המשיב במפעל "ורד הגליל" שבבעלות המשיבה מס' 4 (להלן "המפעל"), בביצוע עבודות תחזוקה בצנרת מכונת עירבוב שוקולד במפעל. העבודה הוזמנה על ידי המפעל מהמעבידה. עבודת תחזוקת הצנרת כללה, בין היתר, פירוק צנרת כבדה שהורמה באמצעות מלגזה מספר רישוי 631945 (להלן "המלגזה") , שבוטחה על ידי המערערת בפוליסת ביטוח מס' 04-34-048003-10/2.

4.שיטת העבודה תוארה בכתב התביעה ובתצהיר המשיב. בפסק דינו תיאר אותה בימ"ש קמא כדלקמן:

"כל חלק צינור השוקל כמה עשרות עד מאות קילוגרם המיועד לפירוק נקשר בעזרת חבלים אל שיני המלגזה, מורמים כלפי מעלה ויוצרים "מתח" בצינור זאת בכדי שחלק הצינור שיפורק יפול ארצה. לאחר מכן מפרקים את כל הברגים מלבד האחרון, מנערים את הצנרת עד לשחרור הבורג האחרון ואז תלוי חלק הצינור המפורק באויר כששיני המלגזה מרימים אותו".

לאחר שמסיימים לפרק את כל הברגים והצינור משוחרר, מוציאים חלק זה החוצה כדי לשטוף אותו.

5.בעדותו בביהמ"ש התובע הוסיף והסביר כי :

"היינו צריכים לפרק צנרת של 3 צול של צינור מבחוץ שנכנס בתוכו מים ובפנים צינור של 3 צול. זו צנרת של מקינטיאר. הכל עם ברגים. ברגע שמפרקים את זה צריך לפרק לחלקים. כל צינור כזה מורכב מהרבה. גם מברזים. יש קשת צינור וברז. משהו כמו 10,15 חלקים. כל חלק שוקל הרבה. אי אפשר להחזיק בידיים רק במלגזה. חלקי הצנרת יורדים, נכנסים למקינטיאריה, שם יש משאבה ויש רגל של צנרת על הריצפה...צד אחד קשרנו לחלק הצינור שאנו מפרקים ובצד השני תולים על השן של המלגזה. זאת אומרת, כאשר מרימים זה יוצר מתח. את הצינור מחזיקים עם השיניים מעליו. כל פעם שהיינו מפרקים חלק היינו מוציאים החוצה, לוקחים לצד כדי לשטוף אותו כי אסור שזה יתייבש".