ע"א 65064-12-15 ברקוביץ נ' חברת פרטנר תקשורת בע"מ

ביום 10.3.2016 ניתן פסק דין שבו התקבל באופן חלקי ערעורו של המערער על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים.

לאחר פסק הדין הגיש המערער את שתי הבקשות שלפני: הראשונה – בקשה לתיקון טעות סופר בפסק הדין, כאשר הטעות הנטענת היא היעדר ההכרעה בטענת המערער כי הוא זכאי לפיצוי כספי בסך של 1,816.42 ₪ בשל אי המצאתן של חשבוניות מס. השנייה – בקשה לבטל את פסק הדין כולו ולאפשר למערער להגיש סיכומי תשובה, וזאת בשל כך שפסק הדין ניתן בטרם התאפשר למערער לבקש להגיש סיכומי תשובה לסיכומיה של המשיבה (אפשרות שניתנה לו בהחלטה מיום 24.1.2016). בהמשך לכך צרף המערער גם את סיכומי התשובה, המשיבה הגיבה לבקשות והמערער השיב לתגובתה.

אשר לבקשה לביטול פסק הדין - המערער טוען כי קיבל את סיכומי המשיבה ביום 20.3.16 – עשרה ימים לאחר שניתן פסק הדין. בשל המצאת הסיכומים במועד בו הומצאו, ולדעת המערער הדבר נעשה בכוונת זדון, נמנעה ממנו האפשרות להגשת סיכומי תשובה. בעניין זה הפנה המערער לתקנה 447(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 המקנה למערער זכות להגיב על סיכומי המשיב. לפיכך התבקש ביטול פסק הדין ומתן האפשרות להגשת סיכומי תשובה. סמוך לאחר הגשת הבקשה הוריתי כי המערער יצרף לתיק בית המשפט את סיכומי התשובה והמערער צרף.

המשיבה טוענת כי אין לבית המשפט סמכות לבטל פסק דין שנתן אלא אם ניתן במעמד צד אחד. עוד טוענת המשיבה כי הבקשה לא נתמכה בתצהיר וכן כי למערער אין הזכות להשיב לסיכומיה, לאחר שבית המשפט לא התיר לו את הגשת התשובה, אלא קבע כי ככל שיתעורר הצורך בכך יוכל לבקש להשיב. לדידה של המשיבה מדובר במהלך הבא לעקוף הליך ערעורי והמערער תוקף למעשה את פסק הדין. המשיבה מפרטת את לוח הזמנים מנקודת מבטה ומציינת כי שלחה את הסיכומים למערער בדואר במועד כפי שהוא עצמו שלח אליה את סיכומיו.

המערער השיב לתגובת המשיבה. הוא טוען כי הוא זכאי להגיש סיכומי תשובה והזכות נשללה ממנו. על-כן אין מנוס מביטול פסק הדין. הערכתו של המערער כי אם סיכומי התשובה היו מונחים לפני בית המשפט היה ניתן פסק דין שונה לחלוטין. בשל שלילת האפשרות להגשת הסיכומים מבקש המערער לראות את פסק הדין ככזה שניתן במעמד צד אחד ולכן בית המשפט רשאי לבטל את פסק הדין ולדון בערעור שנית.