ע"א 63312-10-15 סגל ואח' נ' זולדן ואח'

מונחת לפני בקשת המבקשים לפטור מערבון בתיק העומד על סך של 20,000 ₪.

1. הערעור הנדון הוגש על פסק דינו של בית המשפט השלום בהרצליה, כבוד השופטת לימור ביבי, מיום 19.7.15 בת.א. 13612-09-18, במסגרתו נדחתה תביעת המבקשים למתן צו הריסה בגין תוספות בניה של המשיבים ברכוש המשותף.

2. לטענת המבקשים הם הורים לשני ילדים קטנים החיים בדלות רבה ואין ביכולתם לשלם הערבון. עוד טוענים המבקשים כי המדובר בערעור אשר סיכוייו גבוהים והמצדיקים פטור מערבון.

3. המשיבים הגישו תגובתם וטענו כי יש לדחות הבקשה שכן למבקשים יש יכולת כלכלית לשלם הערבון.

   המסגרת הנורמטיבית

4. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

5. על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל:

   "הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

   ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

   כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

   תקנה 429  לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."