ע"א 57896-12-15 אלון ואח' נ' מרקוביץ ואח'

1.עסקינן בבקשה להארכת המועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בהרצליה (כב' השופט י. שקד) מיום 15.11.2015 (ה"פ 958-09-14) הדוחה בקשה שהגישו המבקש ומר אדי אלון לפי פקודת בזיון בית משפט.

כמו כן, חוייבו השניים בתשלום הוצאות בסך כולל של 17,500 ₪ (להלן: "פסק הדין").

הבקשה שלפני הוגשה ביום 28.12.2015.

2.המבקש נימק את בקשתו בצורך להסדיר את ייצוגו על ידי הלשכה לסיוע משפטי ולתמיכה צרף מכתב מהלשכה לסיוע משפטי, ממנו עולה כי המבקש פנה לקבלת ייצוג משפטי ביום 19.11.2015 ומוזמן לפגישה בלשכה לסיוע משפטי ביום 14.12.2015 (נספח 2 לבקשה).

3.המשיבים 4-1 מתנגדים לבקשה ועותרים לחיוב בהוצאות, זאת משלטענתם המבקש "מנסה, שוב, לעשות שימוש שלא כדין בהליכי משפט !... מטרידן סידרתי, מניפולטיבי..., המבקש לזכות בסיוע משפטי למרות שבית משפט נכבד זה קבע באופן חד משמעי שברשות בני משפחתו (ילדיו המשתפים עימו פעולה) רכוש רב, ולכן הוא אינו זכאי לקבל סיוע משפטי על חשבון הציבור" (פתח דבר לתגובת המשיבים 4-1 – ההדגשה במקור).

עוד טוענים המשיבים 4-1 כי הבקשה אינה נתמכת בתצהיר וכן כי המבקש "העלים" מבית המשפט את העובדה כי ניתן על ידי בית משפט קמא צו גודר ולפיו "לא ניתן כלל לתבוע את המשיב 2" (סעיפים 10-8 לתגובת המשיבים 4-1).

לשיטת המשיבים 4-1 סיכויי הערעור "קלושים" נוכח העובדה שפסק הדין של בית משפט קמא "מנומק כדבעי" (סעיף 11 לתגובת המשיבים 4-1).

4.המשיב 5 מתנגד אף הוא לבקשה ועותר לחיוב בהוצאות, זאת משלטענתו למבקש אין כלל זכות ערעור אלא "לכל היותר יכול היה לבקש רשות ערעור", שכן ה"מדובר בהליך שמהותו אזרחית וענינו אזרחי" (סעיף 2.2 לתגובת המשיב 5).

עוד טוען המשיב 5 כי המבקש ניסח בקשה "לקונית", לא הבהיר על איזה חלק בכוונתו לבקש לערער ולא נימק את הבקשה באופן המציג טעמים מיוחדים לכך שתתקבל בקשתו (סעיף 5 לתגובת המשיב 5).

5.לאחר שנתתי דעתי לטיעוני הצדדים ולפסיקה הנוהגת, באתי לכלל דעה כי החלטת בית משפט קמא מיום 15.11.2015 הינה "החלטה אחרת", אשר דרך ההשגה עליה הינה בהגשת בקשה לרשות ערעור בתוך המועד הקבוע בדין (30 יום), כך שהעתירה להארכת מועד להגשת ערעור אכן שגויה.