ע"א 56656-03-15 אבו לילה נ' תחנת "קוממיות" בת - ים בע"מ ואח'

1.מונחת לפני בקשה להפחתת הערבון שנקבע והעמדתו על הסך שבין 10,000 ₪ - 15,000 ₪.

2.עסקינן בערעור שהגיש המבקש על פסק דינו של בית משפט השלום בתל אביב - יפו (כב' השופטת ר. ערקובי ) מיום 28.01.2015 (תא"ח 9942-03-14) לפיו התקבלתה תביעתם של המשיבים לפינוי - נכס מקרקעין המצוי בשד' הקוממיות 1 בבת-ים, תוך שנקבע כי הפינוי יבוצע לא לפני 1.8.15.

כמו כן, חויב המבקש בתשלום הוצאות למשיבים בסך של 15,000 ₪ (להלן: "פסק הדין").

3.בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין נדחתה על ידי בית המשפט (כב' השופט י. שבח - ראה החלטה מיום 12.04.2015).

המסגרת הנורמטיבית

4.הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות  (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

5.         על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל -  

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות