ע"א 55529-10-15 סלומון נ' איבגוי

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת מירב קלמפנר-נבון), מיום 13/9/15.

בית משפט קמא נדרש לתביעה שהגיש המערער, העוסק במתן שירותי תיווך בעסקאות נדל"ן, כנגד המשיבה, שהייתה בעלים של דירה ברח' קרן היסוד בנשר.

המשיבה פנתה למערער ביום 5/5/10, על מנת שימצא קונה לדירתה והיא חתמה אצלו על הסכם הזמנת שירותי תיווך וכן חתמה על הסכם בלעדיות. תוקפו של הסכם הבלעדיות היה מיום חתימתו, דהיינו, 5/5/10 ועד ליום 5/12/10.

המערער טען בבית משפט קמא, כי הוא נקט בפעולות למכירת הדירה, וכי הדירה נמכרה ע"י המשיבה בתקופת הבלעדיות, ללא שהודע לו על כך, בסך של 500,000 ₪ ולפיכך זכאי הוא לקבל את דמי התיווך בגין מכירתה של הדירה.

המערער טען בבית משפט קמא, כי מגיעים לו דמי תיווך בסכום של 11,800 ₪ וכן סכום נוסף בשיעור של 4% מסכום המכירה, בשל הפרתו של ההסכם.

המשיבה טענה בבית משפט קמא, כי המערער לא נקט בכל פעולה למכירת הדירה בין השנים 2010-2013 וכי היא ראתה את הסכם הבלעדיות, אשר פקע מזה זמן, כבטל, ולפיכך פנתה למתווך אחר שהוא קרוב משפחתה, ואשר בעבר עבד כמתווך במשרדו של המערער, והוא אשר מצא קונה לדירה. בשל הקרבה המשפחתית (המתווך החדש נשוי לנכדתה של המשיבה), לא גבה ממנה הנ"ל, דמי תיווך.

בית משפט קמא שמע את עדויות הצדדים ועל בסיסן קבע, כי הגורם הפעיל בביצוע עסקת התיווך, היה המתווך החדש, אופיר לוגסי שמו, וכי הוא זה שנקט בפעולות על מנת למכור את הדירה, במהלך אותן שלוש השנים עד אשר נמכרה.

בית המשפט קבע כי המערער, פרט להחתמת המשיבה על הסכם הבלעדיות והסכם הזמנת שירותי תיווך, לא ביצע כל פעולה למכירת הדירה, לא במשך תקופת הבלעדיות ולא לאחריה.

בנסיבות אלו, דחה בית משפט קמא את תביעת המערער, תוך שהוא מחייב אותו בתשלום הוצאות ובשכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.