ע"א 55392-03-14 ברבן נ' פופר

1.עסקינן בבקשת המבקש להורות על סילוק הערעור על הסף מחמת איחור בהגשתו ובבקשת המשיב שהוגשה בתגובה להארכת המועד להגשת הערעור.

2.הערעור הוגש ביום 27.3.2014 על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופטת פרוסט פרנקל), אשר ניתן ביום 23.1.2014 בת.א. 55531-10-10 (להלן: "פסק הדין"), הדוחה תביעתו של המבקש (להלן: "פסק הדין").

3.על פי אישור המסירה המצוי בתיק בית המשפט נמסר פסק הדין לידי ב"כ המשיב ביום 5.2.2014 ומכאן הבקשה להורות על סילוק הערעור, שהוגש לאחר חלף המועד הקבוע בדין, מחמת איחור בהגשתו.

4.בתצהיר שהגישה מנהלת משרדו של ב"כ המשיב, הגב' חגית בן אדרת (תצהיר מיום 18.5.2014) בתמיכה לתגובת המשיב הצהירה "כי פסק הדין נשוא הערעור מעולם לא הומצא למשרד באמצעות הדואר, ומעולם" לא חתמה "על אישור מסירה בנוגע לפסק דין זה".

על פי תצהירה הומצא פסק הדין, לראשונה, ביום 27.2.2014 כנספח למכתבו של המבקש.

5.נוכח המחלוקת העובדתית שנתגלעה באשר להמצאת פסק הדין למשרדו של ב"כ המשיב, מצאתי לעיין בתיק האלקטרוני שהתנהל בבית משפט קמא.

מעיון בתיק עולה כי פסק הדין נשלח על ידי מזכירות בית המשפט לב"כ המשיב בדואר רשום ביום 26.1.2014 (אישור מסירה מס' 83233659768) וביום 5.2.2014 התקבל במשרדו. אישור המסירה חתום על ידי "חגית" .

יוער ויובהר כי ביום 26.1.2014 נשלח על ידי בית המשפט בדואר רשום לב"כ המבקש פסק הדין בלבד. באותו מועד לא נשלחה כל החלטה נוספת אחרת.

משכך נחה דעתי כי פסק הדין נמסר כדין למשיב ביום 5.2.2014 ולפיכך הוגש הערעור בחלוף המועד הקבוע בדין (איחור בן ארבה ימים), כטענת המבקש.

6.בהינתן האמור לעיל, דומה, על פניו, כי נפלה תקלה מלפני ב"כ המשיב או מי מעובדי משרדו, תקלה בה מבקש המשיב לראות משום "טעם מיוחד" להארכת המועד להגשת הערעור, אשר הוגש בפועל 4 ימים בלבד לאחר חלוף המועד הקבוע בדין.