ע"א 5490-02-15 ורדי נ' חב' א.ב. שיקום נתניה 1997 בע"מ ואח'

לפניי ערעור על פסק דינו של כבוד השופט ארז יקואל בת"א 20663-03-10, שניתן ביום 14.12.2014 (להלן: "פסק הדין").

רקע

1. המערער, מאיר ורדי (להלן: "המערער"), מהנדס בניין במקצועו, הוא הבעלים הרשום, של חלקה עליה בניין בן שלוש קומות וחניון תת-קרקעי הנמצא ברחוב פייר ז'ילבר 21 בעיר נתניה, הידוע כגוש 8274, חלקה 810, מגרש מספר 35 ושטחו הרשום 340 מ"ר (להלן: "בניין המערער"). בניין המערער גובל בצדו המזרחי בבניין הנמצא בבעלות המשיב 4, אורן בוארון (להלן: "המשיב"), הידוע כגוש 8274, חלקה 809, מגרש מספר 36 ושטחו הרשום 320 מ"ר (להלן: "בניין המשיבים").

2. בין הצדדים קיים סכסוך ארוך שנים, המתנהל בערכאות שונות, באשר לשימוש בחצרים ובבניינים שבבעלותם, הניצבים בסמיכות. פסק הדין מושא הערעור, עוסק בתביעה כספית וצו עשה שהגיש המערער נגד המשיבים, במסגרתה ביקש להורות על סילוק קיר ופרגולה השייכים לבניין המשיבים, שנבנו לטענתו תוך חריגות בנייה לשטח שבבעלותו, ולפיצויים בסך 247,780 ₪.

   בכתב התביעה המתוקן שהגיש, לאחר קבלת חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט (שמונה בהסכמת הצדדים) שמאי המקרקעין ומודד מוסמך מר זוהר עירון (להלן: "המומחה"), טען המערער, כי המשיבים פלשו והסיגו את גבולו בשטח של 9.3 מ"ר, בנו בשטחו פרגולת עץ מכוסה ביריעת ניילון, חניה מקורה, קיר בטון וצלחת לוויין.

   ביחס לפרגולה, טען כי בנייתה משליכה על אחוזי הבניה שבמגרש שלו, גורמת לניקוז מי גשמים לחלקתו הגורמים לפגיעה ביסודות הבניין שנפגעו כתוצאה מסוג הקרקע שבאה במגע עם המים.

   המערער ניסה, לטענתו, לבנות חומת בטון למניעת נזקיו. ניסיון זה נחסם על ידי הנתבעים, בניגוד לצו מניעה קבוע מיום 24.12.2009 שאסר על המשיבים להרוס בניה בשטח מגרש המערער.

   התביעה התקבלה בחלקה הקטן; נפסקו למערער פיצויים בסך 12,000 ₪, כמו גם צו המניעה המבוקש וחלק מצווי עשה.

3. המערער מבקש לערער על הסעדים שלא נפסקו לו, על החלטת ביניים מתאריך 8.6.2014, לפיה נדחתה בקשתו לזמן לדיון ההוכחות את המומחה מטעמו. בנוסף, מבקש לערער על דחיית הבקשה שהגיש לפי פקודת בזיון בית המשפט מתאריך 10.10.2015 (בתיק מושא הערעור).

   המערער מעלה טענות שונות באשר לטעויות שנפלו לכאורה בפסק הדין ובהחלטות הנזכרות, כולל סכום הפיצויים שנפסק לו. מכאן הערעור.

   פסק הדין של בית משפט קמא

4. כאמור, בהסכמת הצדדים, מונה מודד מוסמך כמומחה מטעם בית המשפט, אשר קבע שהמצב בשטח אינו תואם את התניות ואת הרישוי, ביחס לשני הצדדים. לפי המומחה, המערער מצדו חרג לחלקה הסמוכה, מספר 811 (שזכרה לא בא בגדרי התביעה בבית משפט קמא), בהיקף של 8.8 מ"ר, ואילו המשיבים חרגו לשטחו של המערער בהיקף של 9.3 מ"ר. חריגת המשיבים היא על ידי קיר בנוי, פרגולה וצלחת לוויין.

   היות שההפרש בין פלישת המערער לחלקה אחרת לבין פלישת המשיבים לשטח המערער עומד על 0.5 מ"ר, ומשמעות צו לסילוק יד תהיה הריסת קיר המבנה, לא ניתן הצו המבוקש באשר לקיר שפלש לשטחו.