ע"א 54153-11-14 קזנצב נ' ישי

1.בקשת המערער לפטור אותו מהפקדת ערבון במסגרת ערעור שהגיש על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' הש' מימון שעשוע) מיום 21.10.14 במסגרתו נדחתה התנגדות לביצוע שטר שהוגשה מטעמו.

המשיב מתנגד בתגובתו לבקשה, בטענה כי הערעור חסר סיכוי, וכי הבקשה היא בבחינת ניסיון נוסף לדחיית ביצוע התשלום לידי המשיב .

2.כללו של דבר הוא שהמבקש לערער על החלטת ערכאה קמא חב בחובת הפקדת ערבון להבטחת הוצאותיו של המשיב בערעור, זאת בהתאם לתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").

על המבקש לפטור עצמו מחובת ההפקדה להוכיח כי מצבו הכלכלי אינו מאפשר לו לעמוד בהפקדה זו וכי קיימים סיכויים ממשיים להצלחת ערעורו (ר': בש"א 7264/97 בתי גיל חברה לבנוי פתוח והשקעות בע"מ נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (1997); רע"א 07\5885 פואד ערטול נ' חממה מאיר סחר (1996) בע"מ (2007)).

3.בנדון צירף המבקש לבקשתו את תצהירו, דף חשבון חלקי בלבד, ושני תלושי שכר על סך 4,184.72 ₪ לחודשים אוקטובר ונובמבר 2014. הדעת נותנת כי חשבון הבנק שהוצג ע"י המבקש אינו חשבון הבנק היחיד שלו שכן מפורטים בו אך ורק הוצאות בגין שירותי בריאות ואין בו כל איזכור להוצאות אחרות כגון הוצאות אחזקת הבית ומזון, כמו כן מדף החשבון שצורף לא עולה כי משכורתו של המבקש מופקדת אליו וממילא יש להניח כי היא מופקדת לחשבון אחר.

המערער טוען כי אין באפשרותו לשלם את סכום העירבון, מאחר והוא מפרנס את שני ילדיו במשכורת של 4,100 ₪ , וכי פנייתו לבנק לקבלת הלוואה לתשלום העירבון, נדחתה. נציין כי טענתו זו של המערער לא גובתה באסמכתאות. כמו כן, המערער טוען כי אין לו קרובים בישראל שיוכלו לסייע לו, ואולם טענתו זו אינה מתיישבת עם העובדה שהוא חי עם בת זוג ואף יש להם ילד משותף, המערער לא פירט מהו מצבה הכלכלי של בת זוגו, האם יש לה הכנסה , ומדוע אינו יכול להסתייע בה לתשלום העירבון.

נפסק לא אחת כי שאלת יכולתו הכלכלית של בעל דין אינה נבחנת אך על סמך משכורתו מדי חודש אלא גם על יכולתו לגייס כספים מסביבתו הקרובה (בש"א 4283/90 משה תילה כהן נ' חנה תילה כהן ואח' (1990); בש"א 09\9998 חיים ונדר ז"ל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (17.12.09)) .

4.המערער אינו מגלה תמונה מפורטת של הוצאותיו ורמת חייו, ומסתפק בהצגת דף חשבון בנק חלקי בלבד, אינו מצרף אישור על חסכונות ופקדונות בבנק, אינו מצרף פירוט חשבון כרטיס אשראי, לא מציין אם הוא גר בשכירות או בדירה בעלותו ואינו מפרט את הוצאותיו אטלא מול הכנסותיו (ר': ע"א 11\7648 שלומי נהון נ' עו"ד גילגודרייך (26.10.2011)).

5. כמו כן נראה כי המבקש לא שילם את הוצאות המשפט שנפסקו כנגדו על ידי בית המשפט. על דרך הכלל יראה בית המשפט אי תשלום הוצאות שנפסקו ע"י ערכאה קמא כעילה המחזקת את חובת הפקדת הערבון, כך בפסק דינו של בית המשפט העליון (כב' הנשיא, השופט אשר גרוניס) בתיק רע"א 8730/10 יוסף נ' בינסון (2011), נקבע כי:

"... לא זו אף זו, נראה כי בענייננו יש טעם נוסף לחייב בהפקדת ערובה והוא אי תשלום הוצאות משפט שנפסקו בעבר לטובת המבקשים. נתון זה יש בו כדי להעצים את החשש שמא המבקשים לא יוכלו לגבות הוצאות משפט נוספות אם ייפסקו לטובתם בתום ההליך. אם בגביית הוצאות שנפסקו בהליכי ביניים נתקלו המבקשים בקשיים, אזי קל וחומר שעלולה להתעורר בעיה אם ייפסקו הוצאות לחובת המשיב בסוף הליך ארוך של הוכחות".