ע"א 53404-02-17 מורחיים נ' הראל חברה לביטוח בע"מ ואח'

ערעור זה מופנה כנגד פסק דינה של כב' השופטת הינדה שרון, בתא"מ (ת"א) 56128-07 מיום 14.10.2014 (להלן: "פסק הדין הראשון"), ופסק הדין המשלים מיום 9.1.2017, שניתן בהמשך לפסק דינה של כב' השופטת ר' לבהר שרון בע"א 5316-12-14 מיום 8.11.2015.

הרקע העובדתי

בתאריך 10.11.2002 אירעה ברחוב ז'בוטינסקי בפתח-תקווה תאונה בה היו מעורבים מספר כלי רכב ("תאונת שרשרת").

תביעת השיבוב, אשר הוגשה לבית משפט השלום בתל-אביב, שהיא נשוא הערעור שלפני, התייחסה לשלושה כלי רכב: רכב שהיה נהוג בידי אלעד מליחי, אשר בוטח על ידי התובעת דשם, המשיבה מס' 1 לפני (להלן: "רכב המשיבה"), רכבו של המערער ורכבו של משיב 2.

על פי העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת, רכב המשיבה נפגע מאחור על ידי הרכב שהיה נהוג בידי המערער, כתוצאה מהמכה הסתובב הרכב ונעמד בצורה מאונכת לכביש ואז נפגע על ידי רכב שהיה נהוג בידי נתבע 3, שם, משיב 2 בערעור.

הדיון בתביעה החל בפני כב' השופט חאג' יחיא ז"ל, אשר שמע את כל עדי התביעה ונפטר למרבה הצער בטרם הספיק ליתן את פסק הדין.

פסק הדין הראשון ניתן על ידי כב' השופטת שרון הינדה, על סמך הפרוטוקול, תיקי המוצגים וסיכומי הצדדים, מבלי ששמעה מחדש את העדים.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים התייחסה לסדר הפגיעות של כלי הרכב המעורבים.

בפסק דינה קבעה כב' השופטת שרון הינדה כי, רכבו של המערער פגע ברכב המשיבה והטיחו ברכב שלפניו וכי לפגיעת רכב המערער ברכב המשיבה לא קדמה פגיעה של הנהג מליחי ברכב שלפניו.

לנוכח מסקנה זו, יוחס למערער גם הנזק שנגרם לחלקו הקדמי של רכב המשיבה.

מחלוקת נוספת שהוכרעה ואינה נשוא הערעור שלפני, מי מהמעורבים אחראי לנזק שנגרם לצדו של רכב המשיבה שנפגע, כאמור על ידי משיב 2.

כב' השופטת שרון הינדה קבעה כי מבחינתו של משיב 2 התאונה היתה בלתי נמנעת וחייבה את המערער לשפות את המשיבה בגין הנזקים שנגרמו גם לצדו של הרכב.