רבני נ' עיריית חדרה ואח'

השופטת ע' אטיאס [אב"ד]:

• ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופטת הדס שכטר ישראלי) מיום 16.11.2025, אשר ניתן ב- ת"א 5811-05-20.

  רקע עובדתי:

• תביעת המערערת, אשר הועמדה לצרכי אגרה ע"ס של 1,800,000 ₪, נסובה על נזקים שנגרמו לה בשל העדר תכנון וביצוע של עבודות פיתוח ציבוריות במגרשים 5, 6, ו- 7 בגוש 10572, חלקה 241 בגבעת אולגה, אשר נרכשו על ידי בעלה המנוח בשנת 1995.

• המערערת עתרה להשבת סך של 230,546 ₪ ששילם המנוח, לטענתה, בשנת 1999 כהיטלי סלילה, בטענה כי אלו נגבו שלא כדין, ומבלי שבוצע הפיתוח בפועל, בניגוד לחוק העזר לחדרה (סלילת רחובות), התשנ"ה-1994.

• כמו כן, תבעה המערערת פיצויים בגין נזקי הקפאה ודמי שימוש ראויים עקב אי-יכולתה לממש את זכות קניינה במגרשים במשך עשרות שנים, בשל מחדל המשיבות לפתח את התשתיות הנדרשות, על פי תוכניות המתאר חד/761 ו-חד/938.

• יצוין כי פסק דינו הראשון של בית משפט קמא מיום 27.7.2021, אשר מחק את התביעה על הסף מחמת העדר עילה והתיישנות, בוטל על ידי בית משפט זה ב- ע"א 27940-11-21 בפסק דין מיום 15.2.2022. בפסק דין זה (הרכב השופטים כהן, טובי ואייזנברג) נקבע כי ראוי לברר התביעה לגופה ולבחון את סבירות שיקולי המשיבות אשר במשך תקופה כה ארוכה של כ- 23 שנים לא פעלו לבצע את עבודות הסלילה, חרף העובדה שהיטל הסלילה שולם עוד בשנת 1999.

• בנוגע להתיישנות תביעת ההשבה, קבע בית המשפט המחוזי כי יש לשמוע ראיות "בכל הנוגע למועד ממנו יש למנות את תחילת תקופת ההתיישנות". הוא הנחה להביא בחשבון את האפשרות ש- "תביעת ההשבה מתחדשת כל יום כל עוד הכסף מוחזק על ידי המשיבות והסלילה לא מבוצעת". בנוסף, המשיבות חויבו, ביחד ולחוד, לשלם למערערת את הוצאות הערעור בסך של 20,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק.

• בעקבות פסק הדין בערעור, הוחזר התיק לשמיעת ראיות מלאה בפני בית משפט קמא. בית משפט קמא שמע את הראיות, ובפסק דינו מיום 16.11.25 דחה את התביעה לגופה. על פסק דינו האחרון מונח הערעור שלפנינו.

   

  פסק דינו של בית משפט קמא: