ע"א 50536-09-17 קנר נ' בנק לאומי לישראל בעמ ואח'

1.לפניי בקשה לפטור את המבקש מחובת הפקדת עירבון, אשר נקבע על ידי המזכיר הראשי בשיעור של 10,000 ₪. לחילופין, עותר המבקש להעמיד את העירבון בשיעור של 1,500 ₪.

2.המבקש הגיש הודעת ערעור על פסק דין מתוקן שניתן ביום 20.7.17, על ידי בית משפט השלום בחיפה במסגרת ת"א 24733-01.

המבקש ממאן להסכין עם תוצאות פסק הדין המתוקן. משכך, הגיש המבקש הודעת ערעור ובד בבד את הבקשה נשוא ענייננו.

3.בקציר האומר יסופר, כי המשיב 1, בנק לאומי לישראל בע"מ (להלן: "המשיב"), הגיש תביעה כספית בסדר דין מקוצר נגד המבקש והמשיבה 2. ביום 31.1.02 עתר המשיב לפסק דין בהעדר הגנה, כנגד המבקש והמשיבה 2 וביום 12.3.02 נעתר כב' הרשם של בית משפט קמא לבקשה וניתן פסק דין בהעדר בקשת רשות להתגונן (להלן: "פסק הדין המקורי").

עם מתן פסק הדין המקורי, פתח המשיב בהליכי הוצל"פ נגד המבקש והמשיבה 2 ואזי הסתבר כי נפלה טעות במספר תעודת הזהות הנכון של המבקש. משכך, עתר המשיב לבית משפט קמא בבקשה לתיקון טעות סופר אשר נעתרה, לאחר עיון בצרופות לבקשה.

ב- 20.7.17 נחתם פסק הדין המתוקן בו לכאורה, נרשם מספר תעודת הזהות הנכון של המשיב (להלן: "פסק הדין המתוקן").

4.לטענת המבקש סיכויי הערעור הינם סבירים, שכן פסק הדין המתוקן פגע בזכויותיו הדיוניות, הוא ניתן במעמד צד אחד, ועל ידי גורם שיפוטי שאין לו סמכות לתקן את פסק הדין המקורי.

5.בכל הנוגע למצבו הכלכלי טוען המבקש - בני משפחתו הקרובים מסרבים לסייע בידו. למשפחתו טענות מלוא הגורן כלפיו, שכן הם נאלצו לשאת בהוצאות כבדות שעה שלא עמד בתשלומי משכנתא אותה נטל המבקש ולה ערב אביו של המבקש.