גלר נ' פסיפיק רכב ותחבורה בע"מ ואח'

ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בתל-אביב-יפו (כב' השופטת ש' גלר) בת"א 59795-06-14 מיום 8.10.17, לפיו חויב המערער לשלם למשיבה 180,113 ₪, בהסתמך על כתב ערבות אשר על פי הנטען נועד לשמש בטוחה לחיובי החברה – נתבעת 1 בה היה בעל מניות ודירקטור.

הרקע העובדתי

המשיבה היא חברה העוסקת בהשכרת רכב. המשיבה הפורמלית להלן: "החברה") נמנתה על לקוחותיה ובמהלך תקופה של כשנתיים שכרה ממנה מספר כלי רכב בהתאם לשני הסכמים שנחתמו ב – 1.8.11 ובחודש אוקטובר 2012.

בשנת 2014 נקלעה החברה לקשיים כלכליים, וביום 18.11.14 ניתן נגדה צו פירוק.

התביעה מושא הערעור הוגשה נגד החברה והמערער אשר שימש מנהל, דירקטור ובעל מניות בחברה, לתשלום יתרת החוב עבור השימוש בכלי הרכב של המשיבה.

המחלוקת העיקרית בין הצדדים עסקה בשאלת ערבותו של המערער לחיובי החברה.

בפסק דינה, קבעה כב' השופטת גלר כי על פי כתב ההתחייבות וערבות עליו חתם המערער הוא מחויב באופן אישי לחיובי החברה.

טענתו של המערער לפיה, מעולם לא הוסכם בינו לבין המשיבה ליתן ערבות אישית להבטחת התחייבויותיה של המשיבה הפורמלית, נדחתה על ידי בית המשפט.

הערעור – דיון והכרעה

הערעור שלפני התמקד אף הוא במהותו של כתב ההתחייבות והערבות אשר נחתם ביום 1.8.11 – מועד ההסכם הראשון והנושא את חתימתו של המערער.

לנוכח חשיבות המסמך אצטטו במלואו:

"כתב התחייבויות וערבות