ע"א 47237-10-14 שמואל ואח' נ' באטה

בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 23.7.14 (כב' השופט נחום שטרנליכט) שניתן בתיק ת"א 2381/08.

תמצית טענות המבקשים

פסק הדין ניתן על ידי בית משפט קמא ביום 23.7.14 ולפיכך היה על המבקשים להגיש ערעור עד ליום 23.10.14. תביעתה של המנוחה בבית משפט קמא התנהלה לאחר פטירתה באמצעות עזבונה ומנהל העיזבון היה עו"ד עזרא.

המבקשים לא היו צד להליך בבית משפט קמא שכן המתינו לפסק דין במסגרת ההתנגדות שהוגשה לבקשתם למתן צו קיום לצוואתה של המנוחה. עו"ד עזרא דחה בקשת המבקשים באמצעות ב"כ המנוחה להגשת ערעור בטרם מתן פסק דין בהתנגדות לצו קיום צוואה. פסק הדין שדחה את ההתנגדות ניתן ביום 23.10.14, המועד האחרון להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא, והפסיקתא על ידי בית משפט לענייני משפחה נחתמה ביום 27/10/14, אז נכנסו המבקשים בנעלי המנוחה ולכן לא היו יכולים להגיש ערעור על פסק דינו של בית משפט קמא במועד.

הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 28.10.14.

מדובר באיחור זניח מסיבות שאינן תלויות במבקשים, סיכויי הערעור טובים ולכן דין הבקשה להתקבל.

תמצית טענות המשיב

בקשת המבקשים הוגשה ללא תצהיר תומך, רק לאחר המועד האחרון להגשת הערעור ודינה להידחות גם לגופה.

תצהיר מנהל העיזבון אינו תומך בטענת המבקשים מאחר ובשום מקום בתצהיר הנ"ל לא נכתב שמנהל העיזבון הורה לב"כ המבקשים להמתין עד למתן פסק הדין בהתנגדות, ואינו בגדר טעם מיוחד להארכת מועד. על המבקשים היה להגיש ערעור עד ליום 23.10.14 ולמרות זאת הגישו בקשה להארכת מועד רק ביום 28.10.14. למבקשים היה די והותר זמן לפנות בעצמם לבית משפט לענייני משפחה שדן בתיק העיזבון בבקשה למתן הוראות והם גם יכלו לחתום על התחייבות לשאת בהוצאות או לחתום על כתב שיפוי לעיזבון ובכך להסיר את חששו של מנהל העיזבון לכך שיגרמו לעיזבון הוצאות מיותרות מהגשת הערעור. בנוסף, סיכויי הערעור קלושים ומכל הטעמים הנ"ל דין הבקשה להידחות.