ע"א 46610-02-15 מדינת ישראל נ' סמיקוס לקסיס בע"מ

החלטה זו עניינה בבקשת המבקשת להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בת.א. 1979/06-10 מיום 11.1.15, על ידי כבוד השופטת כוכבה לוי (להלן: "פסק הדין").

1. ביום 19.2.15 הגישה המבקשת בקשה להארכת מועד להגשת ערעור בהסכמת המשיבה, במסגרתה עתרה להאריך המועד להגשת ערעור על פסק הדין וזאת עד ליום 30.3.15, והמועד הוארך בהחלטה מיום 19.2.15.

2. ביום 30.3.15 הגישה המבקשת הודעה ולפיה בשל סכסוך עבודה ושביתה של הפרקליטים היא אינה יכולה להגיש ערעור על פסק הדין לרבות בקשה להארכת מועד להגשת ערעור.

3. ביום 12.5.15 הגישה המבקשת הבקשה מושא החלטה זו במסגרתה עתרה להאריך לה המועד להגשת ערעור כך שזה יוגש תוך יומיים ממתן החלטה בבקשה.

4. בבקשה נטען כי הפרקליטה המטפלת פנתה לוועדת חריגים, אך מאחר ולא ניתן אישור מאת ועדת חריגים הוגשה ההודעה מיום 30.3.15 לעניין עיצומי הפרקליטים. עוד נטען כי בשל חילופי גברא בפרקליטות והנחיות שניתנו בעקבותיהם מבוקש להגיש הודעת הערעור.

5. לטענת המבקשת הארכת המועד להגשת הערעור מתבקשת נוכח הנזק העצום מאי הגשת הודעת ערעור, הן בשל העובדה, כי עלולות להיות השלכות לגבי יבוא טובין על ידי המשיבה החל ממועד הגשת התביעה, והן לאור העובדה, כי מתבררות תביעות נוספות באותו עניין. לעניין זה טענה המבקשת, כי המשיבה הגישה תביעה לבית משפט השלום כנגד המבקשת ת.א. 10963-05-15 במסגרתה עתרה להשיב לה את מיסי היבוא ששילמה לפי פסק הדין (להלן: "התביעה הכספית").

6. המשיבה הגישה תגובתה וטענה כי יש לדחות הבקשה. לטענתה שביתת הפרקליטים אינה "טעם מיוחד" בהתאם לפסיקה. לעניין זה מפנה המשיבה לבש"א 954/11 הוליס תעשיות בע"מ נ' מדינת ישראל רשות המיסים (14.3.11, להלן: "פסק הדין בעניין הוליס"). לטענת המשיבה, במקרה הנדון הודיעה המבקשת ביום 30.3.15 כי לאור שביתת הפרקליטים אין בכוונתה להגיש ערעור ואין בכוונתה להגיש בקשה להארכת המועד להגשתו. עוד טוענת המשיבה, כי לא הייתה כל מניעה כי ב"כ המבקשת יעדכן את ב"כ המשיבה על רצונה של המבקשת להגיש ערעור מייד בתום העיצומים.

7. עוד טוענת המשיבה כי במקרה הנדון חילופי כוח האדם אצל המבקשת נעשו כבר ביום 1.4.15, כאשר הבקשה דנן הוגשה רק ביום 12.5.15.

8. עוד טוענת המשיבה כי כל טענות המבקשת לעניין החרפת עיצומי הפרקליטים ביום 22.2.15, פנייה לוועדת החריגים, חילופי הגברא בפרקליטות, לא נתמכו בתצהיר מטעמה, כאשר מדובר בעובדות, אשר אי צירוף התצהיר לתמיכה פועל לחובתה של המבקשת.