ע"א 44679-05-13 מזרחי נ' עיריית ירושלים

1.לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום מיום 15.7.12, בתא"ק 700728/08 עיריית ירושלים נ' מזרחי יעקב, שניתן על ידי כב' הרשם א' פוני, במסגרתו דחה בית משפט השלום את בקשת המערער לבקשת הרשות לערער, ובעקבות כך חייב את המערער לשלם למשיבה סכום של 145,937 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בהתאם לחוקי הרשויות המקומיות, הוצאות משפט ושכ"ט עורך דין בסך של 12,000 ₪ בתוספת מע"מ, ריבית והפרשי הצמדה כדין.

2.לאחר שהתקיים דיון הגישו הצדדים סיכומים קצרים.

3.המערער טוען כנגד העובדה שהמשיבה סיווגה את הנכס נשוא הדיון כמשרד, שעה שמדובר במחסן, ועל כן הוא חולק על גובה חיובי הארנונה שהטילה המשיבה על הנכס.

4.בהקשר זה הפנה המערער לפסק דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, כשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, בעמ"ן 512/08, מיום 21.10.09, בו נקבע כי בית המשפט מקבל את הערעור שהגיש המערער בדבר סיווג הנכס, וכן כי סיווג הנכס שבמחלוקת בין השנים 1996-2001 הנו של מחסן למגורים.

5.לפיכך טוען המערער, כי המשיבה הייתה מנועה מלקבוע פעם נוספת חיובי ארנונה על הנכס שלא על פי הסיווג שקבע בית המשפט לעניינים מנהליים.

6.המערער מוסיף וטוען, כי פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים ניתן לאחר שהצדדים הגישו סיכומיהם במסגרת הבקשה למתן רשות להתגונן בבית משפט השלום, וככל הנראה כב' הרשם א' פוני, שעה שנתן את פסק דינו בחלוף כארבע שנים ממועד הגשת הסיכומים, לא היה מודע לפסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים.

7.לעניין זה טוענת המשיבה, כי אין כל משמעות למחלוקת בין הצדדים, שכן בית המשפט לעניינים מנהליים קבע באופן מפורש כי הוא מסווג את הנכס כמחסן למגורים בין השנים 1996-2001 ואילו חיובי הארנונה נשוא המחלוקת עתה הם לשנים 2002-2008.

8.לא מצאתי בפי המערער תשובה ראויה לטענה זו.