ע"א 44418-06-14 עיריית נצרת נ' אספקה טכנית ריבחי קעואר

1.הערעור שבכותרת הוגש כנגד החלטתו ופסק דינו של בימ"ש קמא (ת"א 308-02-13, בימ"ש השלום בנצרת). בהחלטת בימ"ש קמא (כב' הרשם הבכיר א. אחטר) הוכרע כי המערערת אינה זכאית לקזז חוב שחבה לה המשיבה בגין מיסי ארנונה כנגד החוב של המערערת למשיבה בגין רכישת ציוד שרכשה מהאחרונה.

בהשלמה להחלטה הנ"ל ניתן פסק דין (מיום 8/5/2014, הרשם הבכיר אלעד טל) המחייב את המערערת לשלם למשיבה את החוב הפסוק אותו היא חבה לה (להלן בהתאמה "ההחלטה" ו/או "פסק הדין").

2.במסגרת הסדר דיוני שגובש בין המערערת למשיבה הוסכם כדלקמן:

"מוסכם על הצדדים כי השאלה אשר בית המשפט נדרש להכריע בה בערעור היא השאלה העקרונית כפי שסוכמה בהחלטת ביהמ"ש דלמטה מיום 16/9/2013, דהיינו, האם קיימת לעירייה זכות לקזז סכומים שהיא חייבת לאזרח, כנגד חובות הרובצים על אותו אזרח בגין ארנונה ותשלומי חובה, וזאת בהתאם לסע' 53 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973? ובמילים אחרות: האם רשאית עירייה לגבות סכום ארנונה שאזרח חייב לה, ע"י הפחתתו מתוך חוב אזרחי שהיא חייבת לאותו אזרח?

3.המערערת הגישה עיקרי טיעוניה ואילו המשיבה לא עשתה כן עד היום למרות חלוף מועדים.

מכל מקום, ראיתי לבחון את הטיעונים לגופם, תוך שאת טיעוני המשיבה למדתי מתוך טיעוניה הכתובים כפי שאלו פורטו במסגרת בקשה שהגישה לביטול עיכוב ביצוע שניתן למערערת, זאת במצטבר לנימוקי החלטתו של בימ"ש קמא, בהם תומכת כמובן המשיבה.

4.לאחר בחינה ועיון ראיתי לקבל את הערעור ולקבוע כי העירייה – המערערת, זכאית לקזז סכומים שהיא חייבת לאזרח כנגד חובות קצובים וחלוטים אותם חב לה האזרח בגין ארנונה ותשלומי חובה אחרים.

5.סע' 53 לחוק החוזים (חלק כללי) תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים") קובע הסדר כולל באשר לקיזוז ולפיו ניתן לקזז חיובים כספיים שהצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת – והגיע המועד לקיומם.

הסעיף מאפשר קיזוז של חיובים כספיים הקיימים במסגרת קשר בין נושה לחייב, שעל פיו על החייב לשלם לנושה סכום כסף,ואפילו לא מתוך עיסקה אחת ובלבד שיהיו חיובים קצובים.

סע' 61(ב) לחוק החוזים מחיל את זכות הקיזוז גם על חיובים שאינם בחוזה ולמעשה מכיר בזכות הקיזוז כאמצעי לסילוק חובות ואפילו המדובר בחיובים כספיים שלא מתוך אותה עסקה ובלבד שמדובר בחיובים קצובים.